הלכה ליום חמישי ה' טבת תשפ"ב 9 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

רבי אברהם בן סמדר

שה' יתברך יחזקהו ויאמצהו ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה

הוקדש על ידי

תלמידיו וחבריו

נטילת ידיים לאחר תספורת

שאלה: האם יש חיוב ליטול ידיים במים לאחר תספורת או לאחר גילוח הזקן?

תשובה: בדברי רבותינו מפורש מי הם הצריכים ליטול ידיהם במים. ומרן השלחן ערוך (סימן ד) כתב בתוך דבריו בזו הלשון: "אלו דברים הצריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו (כלומר, מגרד ומחטט בין שערות ראשו), ויש אומרים אף ההולך בין המתים". ובסעיף שלאחר מכן (סעיף יט), הוסיף מרן, שגם המגלח שיערותיו צריך ליטול ידיו. (ומקור הדברים בפסחים קיב.)

אין חילוק בין המספר למסתפר, ובין איש לאשה
ומכאן שמי שמספר את שערות ראשו, עליו ליטול ידיו לאחר מכן. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), בתשובה שנדפסה בספר ילקוט יוסף (סימן ד עמוד תו), שאין חילוק בזה בין המסתפר בעצמו, לבין מי שסיפרו אותו אחרים. שבכל אופן צריך ליטול ידיו לאחר מכן.

וכן פשוט שאין בזה חילוק בין איש לאשה, ששניהם צריכים ליטול ידיהם לאחר שסיפרו שערות ראשם. וכן לאחר שסיפרו את שערות ראשו של אדם אחר.

תספורת לילד קטן "חלאקה"
וכתבו גדולי הפוסקים בזמנינו (ראה בילקוט יוסף שם), שמי שסיפר שערות ראשו של ילד קטן, ולא נגע ממש בראשו, אלא רק בשערותיו, כפי שיש נוהגים שגוזרים מעט שיער כשהילד מגיע לגיל שלוש שנים, אין זה בכלל תספורת שחייב ליטול ידיו לאחריה.

המגלח שיער זקנו
המגלח שיער זקנו (באופן המותר על פי ההלכה), יש אומרים שאינו חייב ליטול את ידיו אחר כך. כי כוונת רבותינו "המגלח" היא רק לשערות הראש, שבהם שייך ענין רוח רעה, וגם ענין של נקיות הידיים לאחר תספורת, מה שאין כן בשיער הזקן. וכן היה מורה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל. וכן הביאו בשמו בספר אור לציון (ח"ב סימן מד. וראה בילקוט יוסף עמוד תז, שכתב להקל בזה למי שרגיל תמיד לגלח זקנו).

ולסיכום: המסתפר צריך ליטול ידיו במים לכל הפחות פעם אחת. (עיין בהלכה ברורה ח"א עמ' צה). והמגלח זקנו, אינו צריך ליטול ידיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

על פי מ"ש, ספר המספר אחרים ומבקש לשמוע דברי תורה תוך כדי עבודתו, לכתחילה, לא יוכל לשמוע משום נדנוד רוח רעה השורה בין ידיו או שמא דינו כמתרחץ במקום שאין בו כסא, שפסק מרן זצ"ל, שיוכל לשמוע? י"ח שבט תשע"ח / 3 בפברואר 2018

יוכל לשמוע דברי תורה בלי שום חשש.

על פי מה שכתבתם, האם שספר מחויב לשטוף את ידיו לאחר שמספר מישהו?
כמו כן, האם יש הבחנה בין גברים ונשים לגבי ההלכה? ט"ו טבת תשע"ח / 2 בינואר 2018

נכון מאד, גם המספר וגם המסופר צריכים ליטול ידיהם. אבל הספר אינו חייב ליטול ידיים בין כל אדם ואדם שהוא מספר. ונכון גם שאין בזה חילוק בין נשים לאנשים.

אם המסתפר אצל ספר חייב בנטילה, הן המספר והן המסתפר? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

נכון, הן הספר והן המסתפר צריכים נטילה.

 

האם מותר לעשות חלאקה לילד בחול המועד? והאם יש הבדל אם זה לגזור רק תלתל או תספורת מלאה? ז' תשרי תשע"ז / 9 באוקטובר 2016

בשלחן ערוך סימן תקלא סעיף ו כתב, קטן מותר לגלח במועד. וכתב הגאון רבינו יוסף מולכו בספר שלחן גבוה, שמותר להשהות את מצות התגלחת (חלאקה) שעושים לקטן עד למועד, כדי להגדיל בכל את השמחה. והביא שכן כתב בספר גן המלך סימן סב. והוסיף, שכן ראה שנוהגים בירושלים שגילחו את הילד בחול המועד סוכות בשמחות וגיל.

ותוכלו לערוך לו מסיבה, ולומר שם דברי תורה כדי שתהיה סעודת מצוה להודות לה', וה' יתברך יחתמכם לחיים טובים ולשלום ולרוב נחת דקדושה מהילד, זה הקטן גדול יהיה, ויעלה מעלה מעלה לגאון ולתפארת בעז"ה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה