הלכה ליום חמישי כ"ה שבט תשפ"ב 27 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

אסף בן דרורה

שיתקבל לישיבה טובה

הוקדש על ידי

אימא

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל את הסוכר, ואחר כך לסחוט את הלימון על הסוכר, ומיץ הלימון ייספג ויבלע בסוכר, שבאופן כזה לכל הדעות מותר לסחוט לימון בשבת. והסברנו את נימוקי הדברים כפי שניתן ללמוד שם.

אולם כתב מרן הרב זצ"ל, שאף על פי שמבחינת מלאכת סוחט אין איסור לסחוט לימונים ביום השבת, מכל מקום הבא לסחוט לימון על גבי תה או תבשיל אחר רותח בשבת, עלול להיכשל באיסור בישול בשבת, שהרי המשקה היוצא מן הלימון מתבשל כאשר הוא נוגע בתה או בתבשיל הרותח, ולפיכך הרוצה להכין בשבת תה עם לימון, נכון שינהג כך:
לפני הכנת התה, יערה (ישפוך) את המים הרותחים לתוך כלי אחר ריק, ואז יהיה למים דין "כלי שני", דהיינו שאין המים נמצאים ב"כלי ראשון" שבו הם רתחו, שאז הם בודאי גורמים לבישול מה שיתערב בהם, אלא הם נמצאים ב"כלי שני". ואחר כך יוכל לערות מים אלה לתוך הכלי השלישי שבו נמצאים כבר תמצית הלימון והתה.

ובאופן כזה, שמכין את התה על ידי עירוי מכלי שני לתוך הכוס שנמצא בה התה והסוכר והלימון, מותר להכין תה בשבת אפילו על ידי שקית תה שלא נתבשלה כבר מערב שבת, משום שעירוי מכלי שני אינו גורם לבישול עלי התה האסור בשבת. אולם לשים את עלי התה בתוך כלי שני ממש, אסור בשבת, לפי שכלי שני גורם לבישול עלי התה, אבל עירוי מכלי שני אינו גורם לבישול עלי התה, האסור בשבת, ואם ירצה ה' נאריך בדיני בישול בשבת בעתיד.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן שי"ח - דיני כלי ראשון ושני

אורך השיעור: 1:16:01         הורד     (34.80 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן שי"ח - דיני כלי ראשון ושני - נוסף

אורך השיעור: 53:36         הורד     (24.50 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי איסור בורר בעצם הכנת תה עם שקית תה. הרי מי שטובל ומושך את שקית התה לשם הוצאת הצבע, עובר על בורר. (כדין משמרת במסכת שבת דף קלט)
משמע מדברי מרן בילקוט יוסף, שיש בעיה בכך, אמנם מרן שליט"א לא הרחיב שם,
האם ניתן לבדוק עניין זה, ולקבל תשובה ברורה בנושא? י"ח אייר תשע"ז / 14 במאי 2017

מותר להוציא את שקית התה מהתה בשבת, ואין בזה איסור משום בורר, וכמו שכתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד שפב.

ידוע שבזמנינו עלי התה קלויי בתנור, ואם ככה מותר לבשלם אפילו בכלי שני שהרי אין בישול אחר קליה. י"ב אייר תשע"ז / 8 במאי 2017

מקור דברינו בשו"ת יביע אומר ח"ז, ושם כתב מרן זצ"ל לכתחילה לשים בכלי שלישי, או בעירוי מכלי שני כמו שכתבנו. ושם לא נגע בענין זה שכתבתם שבזמנינו הם קלויים. ויתכן שאין זה דבר מוחלט בכל עלי התה. ובפרט באותם שיש בהם תוספות, שבזה שמענו מהגאון רבי דוד יוסף שליט"א שיש להחמיר אפילו לגבי קפה עם וניל וכדומה. ומה שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות להקל לגבי קפה מאחר והוא קלוי, הרי הקפה ראוי למאכל גם בלי בישול, כמו שהביא מרן זצ"ל בכמה מקומות בשם הגאון מהר"י פראג'י ועוד, שהקפה ראוי לאכלו כמות שהוא וטעמו ערב וכו'. מה שאין כן לגבי התה. ונכון הוא שיש מקום לצדד להקל בזה גם לגבי תה, מכל מקום נכון יותר להורות כמו שכתבנו, מכמה טעמים. ובפרט שמנהג האשכנזים להחמיר אפילו בתה.

בהלכות בורר כתבתם, שסחיטת לימון על היד כדי שהגרעינים ישארו ביד, יש בו משום בורר.
האם לא ניתן להגיד שהבוררים את האוכל ( המיץ), מתוך הפסולת (חרצנים), ולהתיר זאת? י"ג טבת תשע"ב / 8 בינואר 2012

מכיון שמה שנשאר בידו הוא הדבר שאותו הוא בורר, (כמו שכתבנו לגבי שפיכת השמן שבקופסת שימורים של דגים, שנחשב הדבר כבורר אוכל מתוך פסולת, משום שמה שנשאר בידו נחשב לדבר שאותו הוא בורר), אף על פי שעיקר כוונתו למה שנופל בקערה, נחשב הדבר לבורר פסולת מתוך אוכל. ולכן הורה מרן הרב שליט"א, להמנע מכך.

אם התשמתשתי בשקית תה בכלי שלישי, האם מותר לי להכין מייד באותו שקית תה עוד כוס תה ובה אשתמש בכלי שני ?
האם זה נחשב עדין בישול משום שכבר השקית לכאורה נתבשלה כבר. י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!

מאחר שבכלי שלישי אנו אומרים שאין בישול, לא ניתן שוב להחשיב את התה למבושל ולהקל בבישול בכלי ראשון וכדומה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה