הלכה ליום רביעי כ"ד שבט תשפ"ב 26 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יואל בן עליזה

הוקדש על ידי

אלירן בן ז׳אנין

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפרי את החלק הנוזלי הנחשב "משקה", מן החלק המוצק הנחשב "מאכל", אבל כאשר החלק הנוזלי, כלומר, המשקה הנסחט, הופך מיד עם נפילתו לכלי שוב למאכל מוצק, לא שייך בזה איסור סחיטה.

ועתה נדון לגבי סחיטת לימונים בשבת, כי לכאורה לפי מה שלמדנו, היה ראוי לאסור בהחלט סחיטת לימונים בשבת, שהרי הדרך היא לסוחטן במקומות רבים, ואדרבא, עיקר יעודו של הלימון הוא לסחיטה לצורך המיץ שלו, שהרי אין רגילות לאכול לימונים. ואף על פי שלסחוט לימון ביד, על גבי מאכל, בודאי שיש להקל, וכמו שבארנו לדבי סחיטת תפוז, אבל לסחוט לימון לתוך משקה כדי להכין "לימונדא", או לתוך כלי ריק, לכאורה נכון לאסור.

אלא שבאמת כבר בזמנו של מרן הבית יוסף, נהגו במצרים לסחוט לימונים בשבת גם לצורך הכנת משקאות, ומרן הבית יוסף תמה על מנהג זה, שאפילו תלמידי חכמים גדולים נוהגים לסחוט לימונים, ואף אחד לא פקפק בזה. וכתב מרן הבית יוסף להסביר את המנהג, כי באמת לא נאסרה סחיטה, אלא כששותים את מי סחיטת הפרי, בלי תערובת משקה אחרת, כמו מיץ תפוזים ושאר מיצי פירות. אבל מיץ לימון, שאין הדרך לשתות אותו בפני עצמו, אלא רק על ידי תערובת מים וסוכר, (או לצורך תיבול מאכלים), אין איסור לסחוט אותו בשבת. וכן פסקו רבים מן הפוסקים, וכן פסק מרן בשלחן ערוך. אבל כנגדו קמו כמה פוסקים וערערו על דין זה, וכתבו להחמיר בסחיטת לימון בשבת.

לפיכך, מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל פסק, שאף על פי שבודאי העיקר להלכה שמותר לסחוט לימונים בשבת, אפילו לתוך משקה, ואפילו לתוך כלי ריק כדי להכין ממנו משקה או להשתמש בו לתיבול הסלט בשבת, וכדעת מרן השולחן ערוך שקבלנו הוראותיו. אבל מכל מקום, נכון לחוש לכתחילה לדברי המחמירים בזה, משום שאפשר להחמיר בזה בנקל. ולכן כאשר אדם שמכין לימונדא בשבת, ישים קודם בכלי את הסוכר, ויסחט על גביו את הלימון, שאז הלימון נבלע בסוכר, וממילא אין בזה שייכות למלאכת סחיטה, שהרי הסוכר הוא מאכל ואינו משקה, כפי שביארנו, ורק אחר כך ימזוג את המים להכנת הלימונדא. וכתב הגאון רבינו חיים פלאג'י, שאמרו סימן לזה: והנה "סולם" מוצב ארצה, ראשי תיבות, ס'וכר ל'ימון מ'ים. וכל זה על דרך חומרא, אבל מעיקר הדין יש להקל בזה כדעת מרן, אלא שנכון להחמיר בזה במקום שאפשר.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

יש בעיה של בורר עם סחיטת לימונים לתיבול סלטים? מותר/ אסור להוציא הגרעינים? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

אין להוציא את הגרעינים מהמיץ, (אף שהוא ברירה בלח), וכן אסור לשים יד כדי שהגרעינים יתקבלו ביד והמיץ ירד למטה.

האם בשבת מותר לסחוט לימון במסחטה ידנית? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

כל מה שדיברנו בענין סחיטת לימון, הכוונה דוקא כשסוחטים ביד, אבל באמצעות מסחטה, אסור לסחוט בשבת בשום מקרה.

לכאורה לפי דברי הבית יוסף שכתבתם יהיה מותר לסחוט זיתים.שכן אין דרך לשתות שמן זית בפני עצמו? כ"ד שבט תשפ"ב / 26 בינואר 2022

זיתים, אסור מן התורה לסחוט בשבת, בלי קשר למה שעושים איתם, מאחר והתורה אמרה בפירוש שהשמן הוא חלב הזיתים. ולכן גם לענין ביכורים, אין להביא מכל מיני הפירות, חוץ מן הזית והגפן. וכן תרומה, אסור לעשות ממנה משקה, מלבד היין והזית. וכמו ששנינו בשלהי מסכת תרומות ועוד.

מדוע אין בסחיטת לימונים צורך שיהיה דוקא לאלתר שהרי לכאורה בורר אוכל מתוך פסולת דדוקא לאלתר שרי וכמ"ש המג"א גבי בוסר לשיטת ר"ת ה' כסלו תשפ"ב / 9 בנובמבר 2021

 

צריך שיהיה לאלתר. 

שלום הרב האם ביום טוב מותר לסחוט לימון על ידי כלי כמובן מיכני כגון לחיצה או לסובב הלימון על כלי על מנת לסוחטו ט"ז תשרי תשפ"ב / 22 בספטמבר 2021

אסור לסחוט לימון בכלי מיוחד ביום טוב. 

מי הם המחמירים שאוסרים? אפשר מקורות בבקשה? ב' שבט תש"פ / 28 בינואר 2020

ראה בחיי אדם כלל יד סימן ד ובספר מר וקציעה סימן שכ ועוד הרבה בדברי הפוסקים שם.

שלום, במידה והלימון קשה ורק עם היד לא ניתן להוציא את המיץ, האם ניתן בשבת או יו"ט לדחוף לתוכו סכין או כף תו"כ הלחיצה כדי להוציא את המיץ ? כ"ז חשון תשע"ט / 5 בנובמבר 2018

מותר, כי אין זה כלי מיוחד לסחיטה.

לגבי ההיתר לסחוט למאכל, האם הוא כולל זיתים וענבים, שהסחיטה בהם אסורה דאורייתא? י"ז אייר תשע"ז / 13 במאי 2017

מותר לסחוט ענבים לתוך אוכל. כמו שפסק מרן בסימן שכ סעיף ד.

האם יש בעיה עם - להכין שמן זית וזעתר, לטבול בו את החלה בשבת? י"ב אייר תשע"ז / 8 במאי 2017

מותר לקחת זעתר טחון ולערב אותו עם השמן בשבת ולטבול בו את החלה. אבל אם יש בתערובת שומשום, נכון להזהר שלא לעשות כן בשבת, משום שעירוב מים עם שומשום בשבת אסור מן התורה, ויש מקום לחוש שהוא הדין לגבי שמן

האם מותר לסחוט לימון בשבת בעזרת כלי סחיטה (מסחטה) ? י"א אייר תשע"ז / 7 במאי 2017

אסור בהחלט

לגבי סחיטת לימון בשבת על היד שכתבתם שמרן זצ"ל אמר שאסור, אפשר לקבל את המקור? י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

כך השיב לנו מרן זצ"ל בעל פה. והדברים עולם בקנה אחד עם מה שכתב מרן זצ"ל להקל בשפיכת המים מקופסת שימורים של מלפפונים וכדומה, משום שמה שנשאר בידו, הוא הנברר, ואם כן הוא הדין להיפך, שאם מה שנשאר בידו הם הגרעינים, הרי הגרעינים הם הנבררים, ואסור לעשות כן, שהרי זה ברירת פסולת מתוך אוכל.

האם מותר לסחוט לימון כשהוא בתוך רשת הצמודה אליו או בצמוד לאצבעותיו באופן שהמיץ לבדו יוצא אל הסלט ולאחר מכן לזרוק את הלימון והגרעינים שבידו או ברשת לפח? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

אסור לעשות כן בשבת,

האם מותר לסחוט לימון בשבת לתוך הסלט, כאשר כף היד והאצבעות חוצצות, כדי לקלוט את החרצנים ולתת למיץ להשפך מהיד לסלט? י"ח טבת תשע"ז / 16 בינואר 2017

מרן זצ"ל השיב שאסור לעשות כן.

האם מותר לסחוט לימון לסלט בשבת ? ג' חשון תש"ע / 21 באוקטובר 2009

שלום רב!
מותר לסחוט בשבת לימון ביד (לא על ידי כלי) לסלט, ואפילו שלא לתוך סלט מותר לסחוט לימון בשבת, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך סימן שכ, וכמו שנתבאר בהלכה .

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה