הלכה ליום שלישי י"ח תשרי תשפ"ד 3 באוקטובר 2023

יציאה לטייל בימי החג

שאלה: היוצאים לטייל בימי חול המועד סוכות, האם הם פטורים ממצות סוכה בשעה שאוכלים בטיול?

תשובה: בגמרא במסכת סוכה (דף כו.) למדנו, ש"הולכי דרכים" פטורים מן הסוכה בשעה שהם הולכים בדרך. ולמדו כן רבותינו ממה שנאמר בתורה: "בסוכות תשבו", "תשבו" – כעין "תדורו", כלומר, כדרך שאדם נוהג עם ביתו בכל השנה, כן יש לנהוג עם הסוכה בימי חג הסוכות, ומאחר וגם בכל ימות השנה, לפעמים אדם נאלץ לצאת מביתו למקום אחר, והוא אוכל מחוץ לבית, כמו כן בחג הסוכות, אם הוא נאלץ לצאת מביתו, ובמקום שהוא נמצא אין סוכה, הרי שמותר לו לאכול גם בלי סוכה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן תרמ).

אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שנראה ברור, שלא התירו רבותינו להפטר ממצוות סוכה, אלא במקרה שאדם יוצא מביתו מחמת הכרח, כגון אדם שיוצא מביתו לצורך פרנסתו, שיש בדבר גם קצת מצוה, שרק באופן כזה סמכו על הדרשה "תשבו – כעין תדורו", שאדם יוצא לפעמים מביתו והולך לדרכים מחמת הכרח. אבל היוצא לטיול בימי החג, בודאי שלא התירו לו חכמים להפקיע עצמו ממצות סוכה, שהרי אפילו לגבי המצטער, שפטור מן הסוכה, מבואר בספר "מגן אברהם" (סימן תרמ), שאם הוא גרם לעצמו את הצער, אין הוא פטור מן הסוכה, וכל שכן שעל ידי יציאה לטיול, לא יוכל להפקיע עצמו ממצות סוכה. (חזון עובדיה עמוד קסח).

וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל בספר הליכות שלמה (מועדים עמוד קעב), שהיוצאים לטייל בימי החג, אין להם דין הולכי דרכים שפטורים מן הסוכה, שהרי יכולים הם לערוך טיוליהם בזמן אחר, לפיכך חייבים בסוכה. ויש להמנע מטיולים אל מקומות שלא ידוע שיש שם סוכה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה