הלכה ליום רביעי ח' אלול תשפ"ד 11 בספטמבר 2024

פיוס על ידי שליח

שאלה: מי שחטא כלפי חבירו, האם עליו ללכת לפייסו בעצמו, או שאפשר לשלוח אליו שליח שיפייס אותו?

תשובה: הנה מפשט דברי הרמב"ם (בהלכות תשובה פרק שני) נוכל ללמוד, שאדם החוטא לחבירו, כגון שהעליב אותו וכדומה, עליו ללכת בעצמו לפייסו, ולבקש ממנו מחילה על מה שאירע. ורק אם חבירו לא הסכים למחול לו, עליו לשלוח אליו אנשים אחרים שיפייסו אותו. וכמו שכתב הרמב"ם בפרטות.

ומכאן למד הגאון רבי יעקב בן חביב (בעין יעקב סוף מסכת יומא), שמה שיש נוהגים, שכאשר יחטא איש לרעהו והקניטו בדברים, נכנס אדם אמצעי לתווך השלום ביניהם, ואחר שמדבר עם הנעלב ומפייסו, חוזר ובא המעליב עצמו לבקש מחילה, מנהג בטעות הוא, אלא עליו ללכת מתחילה בעצמו אצל הנעלב, ויבקש ממנו מחילה עד שיאמר לו סלחתי.

ובאמת שרבים מאד מגדולי הפוסקים, הביאו את דברי רבי יעקב בן חביב להלכה. ובהם, הכנסת הגדולה, והבית חדש, ועוד.

אולם הגאון בעל פרי חדש (סימן תרו) כתב, שאין דברי המהר"י בן חביב מוכרחים. גם הגאון רבי חיים פלאג'י בספר "לחיים בירושלים" הביא דברי ה"יפה מראה" שחלק על המהר"י בן חביב, שלעולם יש לנהוג באופן המועיל ביותר לתכלית המטרה, שיתפייס הנעלב. ולא אכפת לנו באיזה אופן יפוייס הנעלב. והביא ראיה לזה מדברי המדרש, שאהרן הכהן היה נוהג לפייס את הנעלב, ולהרבות שלום בין הבריות, ואחר כך היו נפגשים ומתפייסים. גם מרן זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן מד, ובספרו על הימים הנוראים עמוד רמ) העיר בזה מדברי המדרש, שאחי יוסף שלחו אליו את בני בלהה, שיפייסו אותו על מה שמכרוהו, ואחר כך האחים עצמם באו לפניו.

ואף שבאמת אין הכרח כל כך לדחות את דברי המהר"י בן חביב מדברי המדרשים, בכל זאת למעשה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שמי שחטא כלפי חבירו, עליו ללכת בעצמו לפייס את חבירו. ולא על ידי שליח. ומכל מקום, הכל לפי הענין, שאם הדבר ידוע, שהנעלב לא נוח לרצות, וחושב שיהיה יותר נוח לו להתפייס אם ישלח אליו איש מכובד מידידיו שירצהו תחלה, יעשה כן, ולאחר מכן יבוא אחריו וימלא את דבריו בבקשת מחילה כדת. ונסלח לו.

ובפרקי דרבי אליעזר  (פרק מו) מובא, שהשטן בכל יום מקטרג על עם ישראל, אבל ביום הכפורים מלמד עליהם זכות, ואומר להקדוש ברוך הוא, יש לך עם אחד בארץ, שהם דומים למלאכי השרת, מה מלאכי השרת נקיים, אף ישראל כן, מה מלאכי השרת שלום ביניהם, אף ישראל כן. והקדוש ברוך שומע עדותו ומכפר עליהם. ישמע חכם ויוסף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה