הלכה ליום חמישי כ"ו טבת תשפ"ג 19 בינואר 2023

חביב אדם שנברא בצלם

שאלה: האם מה שנאמר "חביב אדם שנברא בצלם" מדובר גם לגבי אומות העולם, או רק כלפי ישראל? וכן האם מדובר רק על צדיקים או גם על רשעים?

תשובה: במשנה במסכת אבות (פרק ג משנה יח)  שנינו: חביב אדם שנברא בצלם. והראיה לזה מן הפסוק (בראשית, ט), "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". ופירשו רבותינו בגמרא במסכת סנהדרין (דף נז:), שהפסוק מלמדינו לגבי דין הפלת עובר, שגם בני נח, כלומר, גם הגויים, נצטוו שלא לרצוח (כי איסור רציחה הוא אחד משבע מצוות בני נח), ואיסור הפלת עובר, הוא בכלל איסור הריגת הנפש, שבני נח נצטוו עליו.

ודבר זה נלמד מן הפסוק "שופך דם האדם באדם", איזהו אדם שהוא באדם? הוי אומר, זה העובר שהוא במעי אמו. וכן פסק הרמב"ם (פ"ט מה' מלכים ה"ד), בזו הלשון: "בן נח שהרג נפש, אפילו עובר שבמעי אמו, נהרג עליו".

אם כן למדנו, שדברי התורה "כי בצלם אלהים עשה את האדם", מדוברים הן על עם ישראל, והן על בני נח, שאת כולם עשה ה' בצלמו, ואף בני נח מצווים שלא להרוג עובר שבמעי אמו, משום שאף הוא נברא בצלם אלהים.

ובספר מדרש שמואל כתב, ששאל על זה את מורינו ורבינו רבי חיים ויטאל, והלה השיב לו, שאין הרשעים בכלל דברי הפסוק "כי בצלם אלהים עשה את האדם".

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו מאור ישראל דרשות, עמוד שמה), על פי דברי הזהר הקדוש (פרשת נח), שכל בני האדם נבראו בצלם אלהים, אבל אין הכוונה לצלם הגוף הגשמי, אלא הכוונה בזה היא לצלם הרוחני של האדם, המשפיע ומחיה את הגוף. ובשעה שבני האדם חוטאים לפני ה' יתברך, מסתלק מהם אותו הצלם אלהים. (וכן משמע בגמרא במסכת שבת דף קנא:).

ויש להוסיף על כך, את דברי הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק בשו"ת דעת כהן (סימן קצט), שכתב לגבי איסור ניוול המת (נתיחת מתים), ששייך דוקא במתים יהודים, אבל במת נכרי, לא שייך האיסור. משום שעם ישראל, הוזהרו לשמור על הצלם אלהים שבהם, על ידי התנזרות ממאכלות אסורות, ובקיום המצוות. ואילו הגויים, רשאים שלא לשמור על צלם אלהים שבהם, ומותר להם לאכול ולעשות ככל העולה על רוחם. ומטעם זה, גוף הישראל לאחר מותו, יש בו קדושה, אבל הנכרי, אינו מצווה לשמור על אותה קדושה, ולכן אין קדושה בגופו. (וראה במה שכתבנו בזה עוד בספר רוח יעקב פרק א אות ב).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה