הלכה ליום חמישי י"ג אב תשפ"א 22 ביולי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרסל ירמיהו בן מרגלית ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת המזון בנסיעה ברכב

שאלה: אדם שהוא נוסע ברכבו, ואוכל תוך כדי נסיעה, האם רשאי לברך ברכת המזון בשעה שהוא נוסע?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שתיקנו חכמים לשבת בשעת ברכת המזון. כדי שיוכל המברך לכוין יותר. וכתבנו עוד, שמי שהיה הולך בדרך (מחוץ לביתו), והיה אוכל תוך כדי הליכה, רשאי לברך כשהוא הולך. שאם נעכב אותו לשבת בשעת הברכה, לא תהיה דעתו מיושבת עליו.

ועתה נדון לגבי הנוסע במכונית אל מחוז חפצו. שלכאורה, הנוסע במכונית דומה למי שמהלך בדרך. שאינו חייב לשבת כדי לברך ברכת המזון.

אדם הנוסע ברכב או בספינה
והנה לגבי אדם הנוסע במכונית או באוטובוס, ואינו נוהג בעצמו, נראה פשוט שרשאי לברך תוך כדי נסיעה, שהרי אינו הולך, אלא יושב. ועוד, שאפילו אם נחשיב אותו לאדם שהולך, הרי ביארנו, שמי שהיה הולך בדרך ואוכל, רשאי לברך תוך כדי הליכה.

וכן הדין לגבי אדם הנוסע בספינה, או רוכב על חמור, שרשאי לברך בשעה שהוא יושב בספינה או רוכב על חמורו. ואפילו אם בשעה שהיה אוכל, הספינה טרם הפליגה לדרכה. כי יושב בספינה, או על חמורו, הרי הוא כיושב בביתו. ורשאי לברך כדרכו. (וכן כתב בפסקי ריא"ז (ברכות ספ"ז. והביא דבריו בספר הלכה ברורה סוף סימן קפג. ע"ש).

אדם הנוהג בעצמו ברכבו
אבל אדם שהוא בעצמו נוהג במכוניתו, נראה יותר שאסור לו לברך ברכת המזון בשעת הנהיגה. ואף על פי שבפסקי ריא"ז (הנ"ל) כתב, שהרוכב על בהמתו רשאי לברך, ואינו צריך להעמיד את הבהמה, מכל מקום, בודאי שונה הוא דין הנוהג במכונית, לדין הרוכב על חמור. כי הנוהג במכונית צריך לתת לבו ולהתבונן בדרך נסיעתו, שלא יבוא לידי סכנה, ובודאי אין דעתו מיושבת עליו שיוכל לכוין בשעת הברכה.

ובדומה לזה פסק מרן השלחן ערוך (בסוף סימן קפג), שאסור לברך בשעה שהמברך עסוק במלאכתו. ומבואר בסימן קצא (ראה בהלכה ברורה שם), שטעם האיסור בזה, משום שנראה כמברך דרך עראי ובלי כוונה, ויש בזה זלזול בברכה. והנהיגה ברכב דומה היא לעשיית מלאכה, שאי אפשר לכוין היטב תוך כדי הנהיגה, ונראה כמברך בדרך עראי.

לכן למעשה, מותר לברך ברכת המזון בשעת נסיעה ברכב או בספינה וכדומה. אבל הנהג עצמו, אסור לו לברך ברכת המזון בשעת הנהיגה. אלא יעמיד את רכבו בצד הדרך (באופן שאינו נכנס כלל לידי סכנה), ויברך.

ויש להוסיף על כך, שהגאון רבי חיים פלאג'י בספרו רוח חיים כתב, שאותם הממהרים לקום מהשולחן כשמתחילים לומר "הרחמן", לא עושים נכון, כי צריך להיות יושב עד עושה שלום. כמו שבתפלת העמידה נשארים לעמוד עד עושה שלום. והביא עוד טעם בדבר. וכן פסק הגאון הראשון לציון שליט"א בילקוט יוסף (סימן קפג), אך הוסיף, שבמקום צורך, כשהוא ממהר לאיזה ענין, רשאי לומר את "הרחמן" בלכתו בדרך, והביא שכן שמע ממרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. ונראה שלגבי הנוסע ברכב בודאי שיש להקל שימשיך לומר "הרחמן" בעודו נוהג, ובפרט במקום צורך.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם לגבי אדם שנוסע בספינה וכו': "והנה לגבי אדם הנוסע במכונית או באוטובוס, ואינו נוהג בעצמו, נראה פשוט שרשאי לברך תוך כדי נסיעה, שהרי אינו הולך, אלא יושב. ועוד, שאפילו אם נחשיב אותו לאדם שהולך, הרי ביארנו, שמי שהיה הולך בדרך ואוכל, רשאי לברך תוך כדי הליכה". יש לי על כך שאלה: איך מותר לו לברך? הרי אומרים שצריך לברך באותו מקום שהוא אוכל! י"ג אב תשפ"א / 22 ביולי 2021

המכונית היא רשות בפני עצמה, וכל זמן שיושב ברכב, הרי זה כאילו נמצא באותו מקום. וכן הדין לגבי היושב בספינה או במטוס.

איזו ברכה אחרונה אני מברכת במידה וברכתי המוציא לקחתי ביס מהכריך אבל התחרטתי ולא אכלתי מהכריך עוד? ו' תשרי תשפ"א / 24 בספטמבר 2020

אינך מברכת ברכה אחרונה כלל. מפני שלא אכלת שיעור כזית. תבורכו, כתיבה וחתימה טובה,

אם אני אוכלת פת בביתי טרם היציאה. האם אני יכולה לברך את ברכת המזון באוטובוס? כ"ה תמוז תשע"ז / 19 ביולי 2017

לברך ברכת המזון באוטובוס אסור, אלא תקח איתה מהלחם, ותאכל באוטובוס, ואז תוכל לברך שם ברכת המזון

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה