הלכה ליום רביעי י"ג תמוז תשפ"א 23 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק בן רבקה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נטילת ידיים במי הים – מים מותפלים

שאלה: בימות הקיץ כשמבקרים בחוף הים ורוצים לאכול פת לחם, האם אפשר ליטול ידיים עם כלי שממלאים אותו במי הים?

תשובה: בדיני נטילת ידיים המבוארים במשנה ובגמרא למדנו, שמים שהם מלוחים או סרוחים, עד שאינם ראויים אפילו לכלב, כלומר, שגם הכלב אינו יכול לשתות מהם, הרי הם פסולים לנטילת ידיים. וכן מים שהם מרים, עד כדי כך שאפילו בהמה או כלב אינו יכול לשתות מהם, פסולים לנטילת ידיים. וכן שנינו במשנה במסכת ידיים (פ"א משנה ג), שהמים המלוחים פסולים לנטילת ידיים. וכן פסקו כל הפוסקים, ומרן השלחן ערוך (סימן קס).

לפיכך הדין ברור, שאי אפשר לקחת כלי (ספל), ולמלאותו במי הים, וליטול בעזרתם את הידיים לסעודה. כי מים אלה פסולים לנטילה, שהרי מי הים הם מלוחים מאד ואינם ראויים לשתיה אפילו עבור כלב.

מים מותפלים
וכאן עלינו לדון לגבי "מים מותפלים", כלומר, מי ים שעברו תהליך ניקוי עד שאפשר לשתות מהם, האם אפשר גם ליטול מהם ידיים או לא? שהרי ידוע שבזמן הזה בארץ ישראל הרבה מאד מהמים שזורמים בברזים הם מי ים שעברו תהליך "התפלה" שיכשיר אותם להיות ראויים לשתיה. 

מים שנעשה בהם מלאכה
ותחילה עלינו להקדים ש"מים שנעשתה בהם מלאכה", כגון מים ששרו בתוכם פת כדי לרכך אותה, וכן מים שהדיחו בהם כלים וכדומה, הרי הם פסולים לנטילת ידיים, אפילו אם הם נקיים לגמרי. כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (שם, סעיף ב).

ולפיכך, מים שהדיחו בהם כלים, אף על פי שהם עדיין נקיים, וניתן לשתות בהם, בכל זאת הם פסולים לנטילת ידיים, שהרי נעשתה בהם מלאכה. ואם נאמר שדין מי ים מלוחים שווה לגמרי לדין מים שנעשתה בהם מלאכה, הרי שלמי הים אין תקנה בכלל, ואפילו אם יסננו אותם עד שיהיו ראויים לשתיה, אי אפשר ליטול בהם ידיים לסעודה.

אולם באמת יש חילוק בין מים שנפסלו לנטילת ידיים מחמת מלאכה שנעשתה בהם, לבין מים שנפסלו לנטילת ידיים מחמת טעמם המלוח. כי מים שהם פסולים רק מחמת מליחותם, ניתן באמת להכשיר אותם לשימוש אפילו לנטילת ידיים על ידי סינונם כפי שעושים כיום, שהרי כעת הם ראויים וטובים לשתיה. ואין זה דומה למים שנעשתה בהם מלאכה, שאין להם תקנה כלל, ואסור להשתמש בהם לנטילת ידיים אפילו אם יסננו אותם כמה פעמים.

מי שופכין שהותפלו
ולגבי מי שופכין שעברו תהליך התפלה, כלומר, מי ביוב ממש, שניקו אותם היטב עד שנעשו ראויים לשתיה עבור בעלי חיים, וכן לצורך השקיית השדות והגינות בסביבות חופי הים, כפי שעושים בזמנינו, הדין הוא שהמים הללו פסולים לנטילת ידיים, מפני שהסיבה הראשית שבגללה פסלנו אותם לנטילת ידיים, אינה מחמת מליחות או טינוף שהיה בהם, אלא מחמת שנעשתה בהם מלאכה, וההתפלה אינה מוציאה את המים מפסול זה, שסוף סוף אלהו הם אותם המים שנעשתה בהם מלאכה, בשטיפת כלים וכדומה. וכפי התנאים שביאר בזה בשו"ת אוצרות יוסף (סימן ז, עמוד לד. ושם הובאו דברי הגר"ש ואזנר זצ"ל, שכתב שאם חילחלו את המים באדמה, כעין מי תהום, הרי פנים חדשות באו לכאן, והם כשרים לנטילת ידיים.).

לסיכום: מי ים פסולים לנטילת ידיים. ומי ים מותפלים כשרים לנטילת ידיים. ובהלכה הבאה נבאר כיצד ניתן לטהר את הידיים גם במי הים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
1 - מדוע אזיקון שנלחץ בחוזקה אין לו דין של קושר אפילו שאין זה דרך בקשירה הרי סוף סוף הוא יותר חזק מהקשירה עצמה
2 - האם אני יכול למחוץ את הבקבוק החד פעמי (1.5 ליטר) אחרי גמר שימושו ולסגור את הפקק ולהשליכו לפח? והאם אני יכול להתחרט ולהוציאו מהפח לסובב הפקק ולנפחו באוויר ולהשתמש בו שוב?
3-האם קבוצת חוטים שסיבבתי אותם להיות כאחד ונפלו למים והתייבשו והם עומדים בפני עצמם (כמו חוט אחד) מותר להפרידם? י"ג תמוז תשפ"א / 23 ביוני 2021

סוף סוף התורה לא אסרה חיבור בחוזקה, אלא קשירה, וכאן אין קשירה. כמובן שאם מחבר לדוגמא גג לקיר, יש בזה איסור משום בונה.

מותר למחוץ ולנפח וכו' כמו שכתבת.

חוטים סבוכים זה בזה, אין להפרידם בשבת. אלא אם הם מעט סבוכים, ובנקל יכול להתירם זה מזה. 

לפיכך מי הכנרת, הנחלים והמעיינות מותרים? שהרי הם מתוקים י' סיון תשע"ז / 4 ביוני 2017

נכון מאד

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה