הלכה ליום רביעי י"ג תמוז תשפ"א 23 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק בן רבקה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נטילת ידיים במי הים – מים מותפלים

שאלה: בימות הקיץ כשמבקרים בחוף הים ורוצים לאכול פת לחם, האם אפשר ליטול ידיים עם כלי שממלאים אותו במי הים?

תשובה: בדיני נטילת ידיים המבוארים במשנה ובגמרא למדנו, שמים שהם מלוחים או סרוחים, עד שאינם ראויים אפילו לכלב, כלומר, שגם הכלב אינו יכול לשתות מהם, הרי הם פסולים לנטילת ידיים. וכן מים שהם מרים, עד כדי כך שאפילו בהמה או כלב אינו יכול לשתות מהם, פסולים לנטילת ידיים. וכן שנינו במשנה במסכת ידיים (פ"א משנה ג), שהמים המלוחים פסולים לנטילת ידיים. וכן פסקו כל הפוסקים, ומרן השלחן ערוך (סימן קס).

לפיכך הדין ברור, שאי אפשר לקחת כלי (ספל), ולמלאותו במי הים, וליטול בעזרתם את הידיים לסעודה. כי מים אלה פסולים לנטילה, שהרי מי הים הם מלוחים מאד ואינם ראויים לשתיה אפילו עבור כלב.

מים מותפלים
וכאן עלינו לדון לגבי "מים מותפלים", כלומר, מי ים שעברו תהליך ניקוי עד שאפשר לשתות מהם, האם אפשר גם ליטול מהם ידיים או לא? שהרי ידוע שבזמן הזה בארץ ישראל הרבה מאד מהמים שזורמים בברזים הם מי ים שעברו תהליך "התפלה" שיכשיר אותם להיות ראויים לשתיה. 

מים שנעשה בהם מלאכה
ותחילה עלינו להקדים ש"מים שנעשתה בהם מלאכה", כגון מים ששרו בתוכם פת כדי לרכך אותה, וכן מים שהדיחו בהם כלים וכדומה, הרי הם פסולים לנטילת ידיים, אפילו אם הם נקיים לגמרי. כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (שם, סעיף ב).

ולפיכך, מים שהדיחו בהם כלים, אף על פי שהם עדיין נקיים, וניתן לשתות בהם, בכל זאת הם פסולים לנטילת ידיים, שהרי נעשתה בהם מלאכה. ואם נאמר שדין מי ים מלוחים שווה לגמרי לדין מים שנעשתה בהם מלאכה, הרי שלמי הים אין תקנה בכלל, ואפילו אם יסננו אותם עד שיהיו ראויים לשתיה, אי אפשר ליטול בהם ידיים לסעודה.

אולם באמת יש חילוק בין מים שנפסלו לנטילת ידיים מחמת מלאכה שנעשתה בהם, לבין מים שנפסלו לנטילת ידיים מחמת טעמם המלוח. כי מים שהם פסולים רק מחמת מליחותם, ניתן באמת להכשיר אותם לשימוש אפילו לנטילת ידיים על ידי סינונם כפי שעושים כיום, שהרי כעת הם ראויים וטובים לשתיה. ואין זה דומה למים שנעשתה בהם מלאכה, שאין להם תקנה כלל, ואסור להשתמש בהם לנטילת ידיים אפילו אם יסננו אותם כמה פעמים.

מי שופכין שהותפלו
ולגבי מי שופכין שעברו תהליך התפלה, כלומר, מי ביוב ממש, שניקו אותם היטב עד שנעשו ראויים לשתיה עבור בעלי חיים, וכן לצורך השקיית השדות והגינות בסביבות חופי הים, כפי שעושים בזמנינו, הדין הוא שהמים הללו פסולים לנטילת ידיים, מפני שהסיבה הראשית שבגללה פסלנו אותם לנטילת ידיים, אינה מחמת מליחות או טינוף שהיה בהם, אלא מחמת שנעשתה בהם מלאכה, וההתפלה אינה מוציאה את המים מפסול זה, שסוף סוף אלהו הם אותם המים שנעשתה בהם מלאכה, בשטיפת כלים וכדומה. וכפי התנאים שביאר בזה בשו"ת אוצרות יוסף (סימן ז, עמוד לד. ושם הובאו דברי הגר"ש ואזנר זצ"ל, שכתב שאם חילחלו את המים באדמה, כעין מי תהום, הרי פנים חדשות באו לכאן, והם כשרים לנטילת ידיים.).

לסיכום: מי ים פסולים לנטילת ידיים. ומי ים מותפלים כשרים לנטילת ידיים. ובהלכה הבאה נבאר כיצד ניתן לטהר את הידיים גם במי הים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
1 - מדוע אזיקון שנלחץ בחוזקה אין לו דין של קושר אפילו שאין זה דרך בקשירה הרי סוף סוף הוא יותר חזק מהקשירה עצמה
2 - האם אני יכול למחוץ את הבקבוק החד פעמי (1.5 ליטר) אחרי גמר שימושו ולסגור את הפקק ולהשליכו לפח? והאם אני יכול להתחרט ולהוציאו מהפח לסובב הפקק ולנפחו באוויר ולהשתמש בו שוב?
3-האם קבוצת חוטים שסיבבתי אותם להיות כאחד ונפלו למים והתייבשו והם עומדים בפני עצמם (כמו חוט אחד) מותר להפרידם? י"ג תמוז תשפ"א / 23 ביוני 2021

סוף סוף התורה לא אסרה חיבור בחוזקה, אלא קשירה, וכאן אין קשירה. כמובן שאם מחבר לדוגמא גג לקיר, יש בזה איסור משום בונה.

מותר למחוץ ולנפח וכו' כמו שכתבת.

חוטים סבוכים זה בזה, אין להפרידם בשבת. אלא אם הם מעט סבוכים, ובנקל יכול להתירם זה מזה. 

לפיכך מי הכנרת, הנחלים והמעיינות מותרים? שהרי הם מתוקים י' סיון תשע"ז / 4 ביוני 2017

נכון מאד

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה