הלכה ליום שני ח' כסלו תשפ"ה 9 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רג׳ינה בת אלגרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ילדיה ניסים, בלה, ויקטור,אלגרה

ילדות הבאות לבית הכנסת

שאלה: האם מותר להתפלל ולברך כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות קטנות, בנות שש או שבע, שלבושות בלבוש לא צנוע?

תשובה: כתוב בתורה, "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וכו', ולא יראה בך ערות דבר". ופירשו רבותינו, שאסור לאדם להתפלל או לברך או לומר כל דבר שבקדושה, כאשר לנגד עיניו נמצא דבר ערוה. כלומר, דבר לא צנוע.

ורבותינו אסרו להתפלל או לברך כנגד טפח שצריך לכסותו. כלומר, כל מקום שצריך על פי הדין לכסותו, כגון הזרועות (בצד הסמוך לכתף) וכדומה, אסור גם כן לקרוא קריאת שמע או לברך כאשר מקום זה נראה לעיני המתפלל.

ילדות קטנות – דברי המשנה ברורה
ולגבי ילדות הבאות לבית הכנסת, והן לבושות בבגדים בלתי צנועים. כתב הגאון החפץ חיים בספר משנה ברורה (סימן עה), שדין זה, (של "טפח באשה ערוה"), שייך גם בילדה מגיל שלוש שנים ואילך. והובאו בדברי הפוסקים נימוקים לכך.

גם בספר אשל אברהם (מבוטשאטש) כתב, שאף על פי שיש מקום לומר שילדות קטנות אינן בכלל האיסור, מכל מקום למעשה אין להקל בזה מכמה טעמים.

דברי החזון איש
אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (יביע אומר ח"ו סימן יד, והליכות עולם ח"א עמ' קכ)), הביא את דברי הגאון החזון איש ועוד מגדולי הפוסקים שכתבו, שמאחר ועיקר האיסור בזה הוא מחמת הרהור הלב, לכן נראה, שילדות קטנות כל כך, שאין דעת בני אדם עליהן מחמת קטנותן, אין בהם דין "טפח באשה ערוה". וביאר דבריו ממקורות נאמנים.

לפיכך למעשה, כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות בלבוש לא צנוע, והן קטנות בנות שמונה או תשע שנים, אף שראוי לעצום עיניים או להסתכל רק בסידור וכיוצא בזה, מכל מקום מן הדין מותר להתפלל ולקרות קריאת שמע וכדומה כנגדן, כאשר לא שייך שם חשש הרהור.

מצות חינוך
אולם הוסיף מרן זצוק"ל וכתב, כי בודאי שאין זה נכון להביא בנות כאלה לבית הכנסת, והדבר ברור שאסור להורים להלביש לבנותיהם בגדים בלתי צנועים, שהרי צריך לחנכן שתנהגנה בצניעות.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה