הלכה ליום שני ח' כסלו תשפ"ה 9 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רג׳ינה בת אלגרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ילדיה ניסים, בלה, ויקטור,אלגרה

ילדות הבאות לבית הכנסת

שאלה: האם מותר להתפלל ולברך כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות קטנות, בנות שש או שבע, שלבושות בלבוש לא צנוע?

תשובה: כתוב בתורה, "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וכו', ולא יראה בך ערות דבר". ופירשו רבותינו, שאסור לאדם להתפלל או לברך או לומר כל דבר שבקדושה, כאשר לנגד עיניו נמצא דבר ערוה. כלומר, דבר לא צנוע.

ורבותינו אסרו להתפלל או לברך כנגד טפח שצריך לכסותו. כלומר, כל מקום שצריך על פי הדין לכסותו, כגון הזרועות (בצד הסמוך לכתף) וכדומה, אסור גם כן לקרוא קריאת שמע או לברך כאשר מקום זה נראה לעיני המתפלל.

ילדות קטנות – דברי המשנה ברורה
ולגבי ילדות הבאות לבית הכנסת, והן לבושות בבגדים בלתי צנועים. כתב הגאון החפץ חיים בספר משנה ברורה (סימן עה), שדין זה, (של "טפח באשה ערוה"), שייך גם בילדה מגיל שלוש שנים ואילך. והובאו בדברי הפוסקים נימוקים לכך.

גם בספר אשל אברהם (מבוטשאטש) כתב, שאף על פי שיש מקום לומר שילדות קטנות אינן בכלל האיסור, מכל מקום למעשה אין להקל בזה מכמה טעמים.

דברי החזון איש
אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (יביע אומר ח"ו סימן יד, והליכות עולם ח"א עמ' קכ)), הביא את דברי הגאון החזון איש ועוד מגדולי הפוסקים שכתבו, שמאחר ועיקר האיסור בזה הוא מחמת הרהור הלב, לכן נראה, שילדות קטנות כל כך, שאין דעת בני אדם עליהן מחמת קטנותן, אין בהם דין "טפח באשה ערוה". וביאר דבריו ממקורות נאמנים.

לפיכך למעשה, כאשר נמצאות בבית הכנסת ילדות בלבוש לא צנוע, והן קטנות בנות שמונה או תשע שנים, אף שראוי לעצום עיניים או להסתכל רק בסידור וכיוצא בזה, מכל מקום מן הדין מותר להתפלל ולקרות קריאת שמע וכדומה כנגדן, כאשר לא שייך שם חשש הרהור.

מצות חינוך
אולם הוסיף מרן זצוק"ל וכתב, כי בודאי שאין זה נכון להביא בנות כאלה לבית הכנסת, והדבר ברור שאסור להורים להלביש לבנותיהם בגדים בלתי צנועים, שהרי צריך לחנכן שתנהגנה בצניעות.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה