הלכה ליום ראשון ג' כסלו תשפ"ב 7 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

שנים רבות היה יתום מאב ואם וערירי. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

מדיני הקידוש

ביארנו שיש מצוה מן התורה לקדש בליל שבת, ומדברי רבותינו למדנו שיש לקדש על כוס יין.

הכל חייבים בקידוש, ומכל מקום המנהג הוא שבעל הבית מקדש ומוציא את בני ביתו ידי חובת הקידוש, מדין "שומע כעונה", דהיינו שמי ששומע את הקידוש הרי הוא כמי שאומר את הקידוש בעצמו. לפיכך, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, (על פי דברי מהר"ש אבוהב בספרו דבר שמואל), שבשעה שהמקדש מזכיר שם ה' בברכות הקידוש, לא יענו אחריו בני הבית "ברוך הוא וברוך שמו", שכל ברכה שהשומעים יוצאים בה ידי חובה אין לענות ברוך הוא וברוך שמו. והטעם לזה שמכיון שהשומע הרי הוא כמו שמברך בעצמו, אם הוא מפסיק לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת שם ה', נחשב כמי שמוסיף ומפסיק באמצע הברכה (כאילו אומר "ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו וכו') ומשנה מנוסח הברכה שקבעו רבותינו.

מכיון שכל בני הבית יוצאים ידי חובת הקידוש בשמיעתם אותו מפי המקדש, צריך שישימו ליבם היטב לשמוע ברכת הקידוש מתחילה ועד סוף מפי המקדש. וחייבים כל השומעים לכוין לצאת ידי חובת הקידוש, וכן צריך שיכוין המקדש להוציאם ידי חובה. (וכפי שהסברנו גם לענין קריאת המגילה בפורים).

אסור לטעום כלום מזמן שקיעת החמה בליל שבת עד שיקדש. ואפילו מים אסור לשתות עד שיקדש. (ואם קיבל עליו שבת מבעוד יום, אסור מיד לטעום עד שיקדש, אף על פי שעדיין לא שקעה החמה).

לפני הקידוש צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן, ויהיו מונחים עליה שתי החלות (או שני כיכרות לחם אחר) ואחר כך יש לפרוס על גבי החלות מפית אחרת. וזה זכר למן שירד במדבר, שהיה כמונח בקופסא, טל למטה וטל למעלה והמן באמצע. ובתלמוד ירושלמי הוסיפו טעם לזה, לפי שאם תהיה הפת מגולה והוא אינו מקדים לברך עליה אלא מעדיף לברך על היין, הרי זה כמו שמבייש את הפת, ויש גם סוברים שאם הפת אינה מכוסה, באמת צריך לקדש עליה ולא על היין, ולכן יש לכסות את החלות ואחר כך לקדש על היין.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי עניית ברוך הוא וברוך שמו, הרי זה דין מפורש שכתוב בשלחן ערוך, שיש לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל הברכות. ואיך אתם כותבים שזה לא דין? ועוד שמרן הגר"ש משאש זצ"ל כתב להמשיך בבמנהג, וכל אחד ימשיך במנהגי אבותיו! כ"ו חשון תשע"ז / 27 בנובמבר 2016

כוונת דברינו היא, להביא את הבעיה הגדולה שיש בעניית ברוך הוא וברוך שמו, לעומת המעלה שיש באמירת ברוך הוא וברוך שמו, שאינו אלא מנהג בלבד. ולכן לדעת מרן זצ"ל, כשעומד מנהג, שגם הוא שנוי במחלוקת, ומנהג זה מהווה בעיה רצינית בהלכה, יש לבטלו. אבל הגר"ש משאש ורבנים אחרים זצ"ל, היתה דעתם ליישב את המנהג בכל תוקף. וידוע שהיא מחלוקת ישנה, כי מרן זצ"ל אין דעתו נוחה משיטה זו, ואנו מביאים את הדברים כפי דעתו דעת עליון.

האם חובה לקדש כאשר חלות מונחות על השולחן או שאפשק לקדש גם כשאינם על השולחן?
האם יש בזה מדין מנהג טוב או שגם זה לא? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

בליל שבת, נכון שהחלות תהינה מונחות על השלחן על גבי המפה לפני הקידוש, ויכסה אותם במפה. וביום שבת בבוקר, לא נהגו להקפיד על כך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

אני מרוקאי וראיתי פסק הלכה של הרב משאש שכותב שעניית "ברוך הוא וברוך שמו" לא מהווה הפסק, גם בברכות כגון אלו שהמברך מוציא ידי חובה אחרים ע"י השמיעה.
כך ראיתי את סבי ז"ל שנהג.
שאלתי היא:       1. האם להמשיך לענות "ברוך הוא וברוך שמו" ?
                        2. מדוע לא התייחס מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לדעת הרב משאש ? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

מרן הרב שליט"א התייחס כמה וכמה פעמים לדבריו של הגאון הרב שלום משאש. והוא האריך בכמה מקומות לדחות דבריו.

ולענין שאלתך האם עליך לשנות את המנהג. לדעת מרן הרב שליט"א, עליך לשנות את המנהג. והיו כמה וכמה תלמידי חכמים גדולים ועצומים, מבני מרוקו, ששינו את מנהגם בכמה ענינים וגם בענין הזה. והם ראויים לשבח על כך, שהתעלו מעל שיקולים שונים, והחליטו לשנות מנהגם לפי אמיתתה של הלכה. וכמו שאנו בני בבל, שינינו כמה מנהגים, מפני שלא היו נכונים על פי ההלכה. אולם רבים מבני מרוקו, אינם מוכנים לשנות את מנהגם בזה, כי מנהגי אבותיהם יקרים מאד בעיניהם. והגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, כתב שבדיעבד יצאו ידי חובת הברכה, למרות שענו ברוך הוא וברוך שמו. אך גם הוא כתב, שעדיף יותר שיעזבו מנהג אבותיהם, ולא יענו ברוך הוא וברוך שמו, וכן הוא נוהג. ועל כן למעשה, הנכון הוא שלא תאמר ברוך הוא וברוך שמו בברכה שאתה יוצא בה ידי חובה. ותבא עליך ברכת טוב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם אפשר לעשות קידוש גם עם מיץ פירות אחר מיין כמו ספרינג וכד'? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

אין לעשות קידוש ממשקאות קלים כגון ספרינג וכדומה. אבל מותר לעשות קידוש עם מיץ ענבים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה