הלכה ליום ראשון ג' כסלו תשפ"ב 7 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

שנים רבות היה יתום מאב ואם וערירי. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

מדיני הקידוש

ביארנו שיש מצוה מן התורה לקדש בליל שבת, ומדברי רבותינו למדנו שיש לקדש על כוס יין.

הכל חייבים בקידוש, ומכל מקום המנהג הוא שבעל הבית מקדש ומוציא את בני ביתו ידי חובת הקידוש, מדין "שומע כעונה", דהיינו שמי ששומע את הקידוש הרי הוא כמי שאומר את הקידוש בעצמו. לפיכך, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, (על פי דברי מהר"ש אבוהב בספרו דבר שמואל), שבשעה שהמקדש מזכיר שם ה' בברכות הקידוש, לא יענו אחריו בני הבית "ברוך הוא וברוך שמו", שכל ברכה שהשומעים יוצאים בה ידי חובה אין לענות ברוך הוא וברוך שמו. והטעם לזה שמכיון שהשומע הרי הוא כמו שמברך בעצמו, אם הוא מפסיק לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת שם ה', נחשב כמי שמוסיף ומפסיק באמצע הברכה (כאילו אומר "ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו וכו') ומשנה מנוסח הברכה שקבעו רבותינו.

מכיון שכל בני הבית יוצאים ידי חובת הקידוש בשמיעתם אותו מפי המקדש, צריך שישימו ליבם היטב לשמוע ברכת הקידוש מתחילה ועד סוף מפי המקדש. וחייבים כל השומעים לכוין לצאת ידי חובת הקידוש, וכן צריך שיכוין המקדש להוציאם ידי חובה. (וכפי שהסברנו גם לענין קריאת המגילה בפורים).

אסור לטעום כלום מזמן שקיעת החמה בליל שבת עד שיקדש. ואפילו מים אסור לשתות עד שיקדש. (ואם קיבל עליו שבת מבעוד יום, אסור מיד לטעום עד שיקדש, אף על פי שעדיין לא שקעה החמה).

לפני הקידוש צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן, ויהיו מונחים עליה שתי החלות (או שני כיכרות לחם אחר) ואחר כך יש לפרוס על גבי החלות מפית אחרת. וזה זכר למן שירד במדבר, שהיה כמונח בקופסא, טל למטה וטל למעלה והמן באמצע. ובתלמוד ירושלמי הוסיפו טעם לזה, לפי שאם תהיה הפת מגולה והוא אינו מקדים לברך עליה אלא מעדיף לברך על היין, הרי זה כמו שמבייש את הפת, ויש גם סוברים שאם הפת אינה מכוסה, באמת צריך לקדש עליה ולא על היין, ולכן יש לכסות את החלות ואחר כך לקדש על היין.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי עניית ברוך הוא וברוך שמו, הרי זה דין מפורש שכתוב בשלחן ערוך, שיש לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל הברכות. ואיך אתם כותבים שזה לא דין? ועוד שמרן הגר"ש משאש זצ"ל כתב להמשיך בבמנהג, וכל אחד ימשיך במנהגי אבותיו! כ"ו חשון תשע"ז / 27 בנובמבר 2016

כוונת דברינו היא, להביא את הבעיה הגדולה שיש בעניית ברוך הוא וברוך שמו, לעומת המעלה שיש באמירת ברוך הוא וברוך שמו, שאינו אלא מנהג בלבד. ולכן לדעת מרן זצ"ל, כשעומד מנהג, שגם הוא שנוי במחלוקת, ומנהג זה מהווה בעיה רצינית בהלכה, יש לבטלו. אבל הגר"ש משאש ורבנים אחרים זצ"ל, היתה דעתם ליישב את המנהג בכל תוקף. וידוע שהיא מחלוקת ישנה, כי מרן זצ"ל אין דעתו נוחה משיטה זו, ואנו מביאים את הדברים כפי דעתו דעת עליון.

האם חובה לקדש כאשר חלות מונחות על השולחן או שאפשק לקדש גם כשאינם על השולחן?
האם יש בזה מדין מנהג טוב או שגם זה לא? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

בליל שבת, נכון שהחלות תהינה מונחות על השלחן על גבי המפה לפני הקידוש, ויכסה אותם במפה. וביום שבת בבוקר, לא נהגו להקפיד על כך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

אני מרוקאי וראיתי פסק הלכה של הרב משאש שכותב שעניית "ברוך הוא וברוך שמו" לא מהווה הפסק, גם בברכות כגון אלו שהמברך מוציא ידי חובה אחרים ע"י השמיעה.
כך ראיתי את סבי ז"ל שנהג.
שאלתי היא:       1. האם להמשיך לענות "ברוך הוא וברוך שמו" ?
                        2. מדוע לא התייחס מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לדעת הרב משאש ? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

מרן הרב שליט"א התייחס כמה וכמה פעמים לדבריו של הגאון הרב שלום משאש. והוא האריך בכמה מקומות לדחות דבריו.

ולענין שאלתך האם עליך לשנות את המנהג. לדעת מרן הרב שליט"א, עליך לשנות את המנהג. והיו כמה וכמה תלמידי חכמים גדולים ועצומים, מבני מרוקו, ששינו את מנהגם בכמה ענינים וגם בענין הזה. והם ראויים לשבח על כך, שהתעלו מעל שיקולים שונים, והחליטו לשנות מנהגם לפי אמיתתה של הלכה. וכמו שאנו בני בבל, שינינו כמה מנהגים, מפני שלא היו נכונים על פי ההלכה. אולם רבים מבני מרוקו, אינם מוכנים לשנות את מנהגם בזה, כי מנהגי אבותיהם יקרים מאד בעיניהם. והגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, כתב שבדיעבד יצאו ידי חובת הברכה, למרות שענו ברוך הוא וברוך שמו. אך גם הוא כתב, שעדיף יותר שיעזבו מנהג אבותיהם, ולא יענו ברוך הוא וברוך שמו, וכן הוא נוהג. ועל כן למעשה, הנכון הוא שלא תאמר ברוך הוא וברוך שמו בברכה שאתה יוצא בה ידי חובה. ותבא עליך ברכת טוב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם אפשר לעשות קידוש גם עם מיץ פירות אחר מיין כמו ספרינג וכד'? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

אין לעשות קידוש ממשקאות קלים כגון ספרינג וכדומה. אבל מותר לעשות קידוש עם מיץ ענבים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה