הלכה ליום שלישי י"ח אדר ב תשס"ה 29 במרץ 2005

מצרכי מזון כשרים לפסח

החנונים ובעלי מכולת וצרכניות המספקים מצרכי מזון כשרים לפסח, צריכים להקפיד שכל המצרכים המיועדים לפסח, יהיו שמורים במקומות מיוחדים (בחנות), לבל יפול עליהם אבק קמח, או פירורי חמץ.וכן צריכים להזהר לנקות בלח את כל המקומות שהמזון עתיד לגעת בהם כגון כלי המדידה והמאזניים.

וכן הקונים מצרכי מזון כשרים לפסח יזהרו מאד להניחם במקומות נקיים ושמורים שלא יפלו עליהם פירורי חמץ, שחמץ בפסח אוסר במשהו, זאת אומרת שאפילו באלף לא בטל, ופירור אחד של חמץ אוסר אפילו קדירה גדולה (כלי גדול) מלאה באוכל כשר לפסח. והגאון רבי יעקב כולי ז"ל (מחבר ספר מעם לועז) סיפר שראה במו עיניו ילד קטן אחד שזרק חתיכת חמץ בכד שמן המיועד לפסח, והודיע הרב לאביו של הילד והצילם ממכשול.

אין לקנות מצרכי מזון לפסח מאדם שאינו יהודי דתי, המוכר בחנותו דברים האסורים באכילה כגון קופסאות שימורים של טריפה, או גבינות של גוים וכיוצא בזה, כי הוא חשוד להכשיל את הרבים, ואין לו כל נאמנות על כשרות המצרכים לפסח, אלא אם כן בקופסאות סגורות עם כשרות לפסח (מטעם גוף המוסמך לכך) וכיוצא בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם נשאר לי 2 פתיתים 2 ספגטי 3 קוסקוס אוסם ואיטריות האם מותר לי לשמור אותם במקום סגור ולעשות מכירת חמץ כמובן או שזה יהיה חמץ שעבר עליו הפסח
אודה למענה ה' ניסן תשפ"א / 18 במרץ 2021

מעיקר הדין מותר להשאיר אותם במכירת חמץ, וממידת חסידות שלא להשאיר אותם אלא לאכול או לאבד לפני הפסח. 

יש לי מפעל עם הרבה עובדים גויים, שרוצים לאכול חמץ המביאים מביתם כהרגלם בכל השנה, האם אני רשאי לאפשר להם זאת, או חס ולשלום אני עובר על בל יראה לך, כי אני עצמי נמצא שם? ז' ניסן תשע"ז / 3 באפריל 2017

חמץ שהגויים מביאים עמהם כדי לאכלו, אף על פי שהמפעל הוא בבעלות יהודי, אין היהודי חייב לבערו, ולא חייב לשים מחיצה בפני החמץ, ואינו עובר משום בל יראה ובל ימצא. ומכל מקום אסור להעלות את החמץ על שלחנו של הישראל, אפילו אם עושה "הפסק" ביניהם. כלומר, אסור להם לאכול ביחד, שמא יתערב חמץ במאכלו של הישראל. (הרשב"א, ומרן בש"ע סימן תמא).

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה