הלכה ליום חמישי ח' שבט תשפ"א 21 בינואר 2021

ישיבה על גבי דברי מאכל

שאלה: האם נכון הדבר, שאסור לשבת על גבי ארגז של שתיה, או של דברי מאכל?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף נ:), מבואר, שאסור לנהוג מנהג בזיון באוכלין (במאכלים). ולכן לדוגמא, אסור לקחת פיסת עוגה, ולנגב בעזרתה משקה שנשפך על הרצפה. שהרי זה מנהג בזיון בעוגה, ובפרט שעל ידי ניגוב המשקה, העוגה תבא לידי השחתה,ולא תהיה ראויה יותר למאכל.

טעם איסור בזיון אוכלין
וטעם האיסור לנהוג מנהג בזיון באוכלין, הוא מאחר והמזון הינו חלק חשוב מן השפע שמשפיע לנו ה' יתברך. והנוהג בו מנהג בזיון, מבעט בטובה שנתן לו ה' יתברך. ויש עוד טעמים בדין זה.

וכל הדינים הללו, השייכים לאיסור "בזיון אוכלין", נתבארו בפירוש בגמרא במסכת ברכות, ובשלחן ערוך (אורח חיים סימן קעא).

ישיבה על גבי אוכלים ומשקין
ועתה לנדון השאלה, האם אסור לשבת על ארגזי שתיה וכדומה? הנה נוכל להשיב על שאלה זו, על פי מה שאמרו במסכת סופרים, וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סעיף ב), בזו הלשון: "לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות, אבל יושב הוא על עיגול של דבילה או על קופה מלאה קטנית".

וביאור הדברים, שאסור לשבת על גבי מאכלים, שנגרם להם הפסד מחמת הישיבה עליהם. כגון ישיבה על שק מלא תאנים, שהתאנים ממהרות להתמעך, ולכן אסור לשבת עליהן, כדי שלא יפסדו, והיושב עליהן עושה איסור משום "בזיון אוכלין".

אבל לשבת על גבי ארגז של תאנים, שהוא קשיח, מותר. משום שלא נגרם לתאנים כל נזק בישיבה מעליהן.  וכן מותר לשבת על גבי שק של קטניות יבשות, מאחר וגם להן לא נגרם כל נזק.

ולפי האמור, נראה שמותר לשבת על גבי ארגזים של שתיה. מאחר ולא נגרם להם כל נזק בישיבה מעליהם. אבל לשבת על גבי מאכלים העלולים להנזק, כגון עוגות, עוגיות וכדומה, אסור בהחלט, משום בזיון אוכלין.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה