קטנים פטורים לגמרי מתענית תשעה באב. וכל נער שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים ויום אחד, ונערה שלא מלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, פטורים מתענית תשעה באב. ואינם צריכים להתענות אפילו כמה שעות.
חולה (ממש, אף על פי שאין בו סכנת חיים) פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. ונחלקו הפוסקים אודות יולדת, שבתוך שבעה ימים ללידתה, לכל הדעות הרי היא פטורה מלהתענות, אבל תוך שלושים יום מלידתה, דעת כמה פוסקים להחמיר בזה, ואולם דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שכל שלושים יום ללידתה הרי היא פטורה מלהתענות.
מעוברות (נשים בהריון) ומניקות חייבות להתענות בתשעה באב. ואם המעוברת או המניקה חולה, ממילא דינה כדין כל אדם חולה, שפטור מלהתענות בתשעה באב. (וכל זה לענין תשעה באב החל ביום חול, כמו בשנה זו (תשס"ו) אבל כשחל תשעה באב ביום שבת, והוא נדחה ליום ראשון, פטורות מעוברות ומניקות מלהתענות בו, וכדין תענית שבעה עשר בתמוז).
זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, ואפילו אם אין לו חולי פנימי, צריך לאכול בתשעה באב.
