הלכה ליום חמישי י"ד כסלו תשפ"ב 18 בנובמבר 2021

טעימה מן היין שלאחר הקידוש – מעשה מהרב מבריסק ומרן זצ"ל

שאלה: האם יש חיוב לטעום מן היין לאחר הקידוש?

תשובה: הנה המנהג הוא, שלאחר שהמקדש מברך על היין, הוא מעביר את כוס הקידוש לפני כל המסובים, וכל אחד טועם מעט מן היין. ויש נוהגים משום נקיות, לשפוך מכוס הקידוש מעט יין לכוסות של המסובים, וכל אחד טועם מעט יין.

דברי הרב מבריסק
ולגבי השאלה, האם יש חיוב בדבר או לא. הנה הגאון רבי יצחק זאב סולוביצ'יק זצ"ל (הרב מבריסק, שהיה מגאוני ירושלים לפני עשרות שנים), היה אומר, שהשומע קידוש מפי חבירו, אינו יוצא ידי חובת הקידוש, אלא אם הוא טועם מעט מכוס הקידוש, אבל אם אינו טועם כלל מכוס הקידוש, אינו יוצא ידי חובתו.

ויש טעם לדעתו של הגאון שאמר כן, שהרי עיקר מצות הקידוש בשבת בבוקר, היא שתיית היין, ואם כן איך ניתן להוציא ידי חובת ה"שתיה" את הציבור כולו? והרי זו מצוה מעשית ממש, כמו אכילת מצה בליל פסח, שלא שייך לומר שאחד יאכל וכולם יצאו ידי חובה באכילתו.

ולפיכך היה הגאון הנזכר מקפיד שכל המסובים ישתו מכוס הקידוש.

דברי שאר כל הפוסקים
אולם בהלכה הקודמת הזכרנו, שמי ששמע קידוש מחבירו, וטעם מעט מן היין, ואחר כך בא לשתות משקאות אחרים, אינו מברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו", הואיל וברכת "בורא פרי הגפן" שעל היין פוטרת את כל המשקאות הבאים אחרי היין.

והזכרנו את דברי הפוסקים, שמי ששמע קידוש, אבל לא טעם מן היין, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, צריך לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות ששותה. וכן כתבו גדולי רבותינו הפוסקים, ומדבריהם מוכח בפירוש, שאין כל חובה לשתות מכוס הקידוש, שהרי כל אותם פוסקים כתבו "שאם לא שתה מכוס הקידוש יחזור לברך שהכל על המשקה ששותה אחר כך", ולא הזכירו בדבריהם שאם לא טעם מכוס הקידוש לא יצא ידי חובת קידוש כלל.

ולגבי סברתו של הגאון מבריסק, שמצות השתיה לאחר הקידוש היא מצוה מעשית, ואם כן איך ניתן לומר שבעל הבית ישתה לבדו, ויוציא את שאר בני הבית ידי חובתם. יש להסביר את הדברים לפי מה שכתב הגאון הנצי"ב (בספרו העמק שאלה פר' יתרו), שזהו כבוד השבת, שראש הבית שותה יין, וכל בני ביתו יוצאים ידי חובה, וכך היתה תקנת חכמים במצות הקידוש. ולכן אין פגיעה במצות הקידוש אם שאר השומעים לא טעמו בפועל מכוס היין.

ולפיכך אין כל חיוב לשתות יין מכוס המקדש בשעת הקידוש. ואף מי שלא טעם כלל מן היין, יצא ידי חובת הקידוש.

ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ב עמוד כב), שמצוה מן המובחר לחיבוב המצוה, שיטעמו כל השומעים מן היין, וכפי שנהגו בכל תפוצות ישראל.

ולסיכום: השומע קידוש בשבת, אינו חייב לשתות מן היין, ואף אם לא שתה מן היין יצא ידי חובת קידוש. אולם מצוה מן המובחר לשתות מעט מן היין, להראות חיבוב מצוה.

ואגב נזכיר מעשה, שכאשר הוציא מרן זצ"ל את ספרו יביע אומר הראשון, הלך ברחוב דוד ילין, ופגש שם את הגאון מבריסק זצ"ל שהיה הולך בדרך. נגש אליו, ונתן לו במתנה ספר יביע אומר אחד. לאחר כמה ימים, פגש מרן זצ"ל את הגאון מטשבין זצ"ל, שהיה מגדולי ירושלים בדור ההוא. אמר לו הגאון מטשבין, מה עשית לרב מבריסק? כישפת אותו? אמר לו מרן זצ"ל, מדוע כבודו אומר כך? אמר לו הגאון מטשבין, שהוא ביקר אצל הרב מבריסק, והרב מבריסק היה אחוז התפעלות מהספר "יביע אומר", שסברותיו ישרות והוא מלא בקיאות להפליא, והרבה לשבח את הספר ואת מחברו בפני הגאון מטשבין, באומרו כי לא ידע שיש בין הספרדים תלמיד חכם נפלא כזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום;
הלכה היא שהשומע קידוש ולא טעם מהיין הרי חייב לברך על שאר משקים שהכל אפילו בתוך הסעודה.
מה תהי הדין לשומע קידוש בלי טעימה ובא לשתות יין בתוך הסעודה - האם חייב בברכת הגפן או שמדין יוצא בברכת הגפן שבקידוש יהיה נפטר? י"ד כסלו תשפ"ב / 18 בנובמבר 2021

אין זה נכון. בתוך הסעודה אין לברך על משקאות, חוץ מיין, גם אם לא בירך על יין לפני הסעודה.

ומי ששמע קידוש ולא טעם, ואחר כך בתוך הסעודה הובא לפניו יין, עליו לברך עליו בורא פרי הגפן. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה