הלכה ליום רביעי ט' אייר תשפ"א 21 באפריל 2021

קשרים שאסור לקושרם בשבת מדרבנן, וקשר שמותר לקושרו בשבת

בהלכה הקודמת, ביארנו שמן המלאכות שאסור מן התורה לעשותן בשבת, נכללת מלאכת "קושר" וכן מלאכת "מתיר". כלומר, קשירת קשר והתרתו אסורות בשבת.

וביארנו אילו קשרים אסור לקושרם בשבת מן התורה. ועתה נבאר אילו קשרים אסור לקושרם בשבת מדרבנן, כלומר, מגזירת חז"ל שהוסיפו גדר וסייג לדברי התורה.

כפי שביארנו, מן התורה אסור לקשור בשבת קשר שהוא "של קיימא", כלומר, שאינו עומד לפירוק בזמן הקרוב. וכן שיהיה הקשר "מעשה אומן", כלומר, שנדרשת מומחיות ואומנות כדי לקושרו. ולפיכך אסור מן התורה לקשור בשבת את הרצועה שכרוכה על חוטמה של הנאקה או הגמל. כיון שקשר זה הוא מעשה אומן, ואינו עומד לפירוק.

קשרים שגזרו עליהם רבותינו: מעשה אומן, או עומד לקיימא
ורבותינו גזרו, שגם קשר שאינו מעשה אומן, אסור לקושרו בשבת אם הוא "של קיימא". כלומר, אף על פי שאין הקשר מעשה אומן, וכל אדם יודע ויכול לקושרו בשבת. מכל מקום, מכיון שאותו הקשר הוא של "קיימא", אסור לקושרו בשבת. (שלחן ערוך סימן שיז ס"א).

ודוגמא לקשרים כאלה, הוא הקשר שקושרים בדלי התלוי מעל הבור. שמכיון שלא מתירים את הקשר הקשור לדלי לעולם,  אף על פי שאין אומנות בקשירת הקשר ההוא, מכל מקום אסור מדרבנן לקושרו בשבת.

וכן הקושר רסן בפי הבהמה, ואינו חושב להתיר את הקשר לעולם. אף על פי שאין אומנות בקשירת הרסן, אסור מדרבנן לקושרו בשבת.

וכן קשר שאינו עומד לקיימא, אבל נדרשת אומנות בקשירתו, אסור לקושרו בשבת מדרבנן.

קשר שמותר לקושרו בשבת
אבל קשר שאינו עומד לקיימא, וכן אינו מעשה אומן, מותר לקושרו לכתחילה בשבת, שגם רבותינו לא גזרו אלא על קשר שעומד באחד התנאים שאמרה התורה, כלומר, או שהוא מעשה אומן, או שהוא של קיימא, אבל אם אינו של קיימא וגם אינו מעשה אומן, מותר לקושרו בשבת. וכפי שנבאר בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
מלאכת "מתיר" מתייחסת רק לקשר שנקשר בשבת?? או הקשר נקשר לפני שבת האם מותר להתירו?? והאם גם בהתרה יש עניין של מעשה אומן, ז"א בקשר שאינו בר קיימא, ולא נדרשת מומחיות בהתרתו, האם נאמר שיש בעיה? בברכה ותודה ט' אייר תשפ"א / 21 באפריל 2021

 

לגבי השאלה, אין זה משנה מתי נקשר הקשר. גם א הוא נקשר ביום חול, אסור להתירו בשבת. ומה שמגדיר אם מדובר במעשה אומן, הוא צורת הקשירה, ולא ההתרה. אם הקשר הוא מעשה אומן, וההתרה אינה מעשה אומן, גם כן אסור להתירו. תבורך,  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה