הלכה ליום חמישי כ"א תמוז תשס"ח 24 ביולי 2008

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למרגלית חנה בת מלכה

הוקדש על ידי

משפחתה

שמיעת כלי נגינה מזמן חורבן הבית

במשנה במסכת סוטה (מח.) שנינו, משבטלה סנהדרין (הם חכמי ישראל שהיו שופטים את ישראל לפני החורבן) בטל השיר בבתי משתאות (דהיינו שאסור לשיר בבתי משתה) שנאמר (בישעיה פרק כד) "בשיר לא ישתו יין". ובגמרא הביאו סמך לקשר שבין בטול הסנהדרין לאיסור שירה בבתי משתאות, מן הפסוק במגילת איכה "זקינים משער שבתו (הסנהדרין שפסקו לדון) בחורים מנגינתם". והסבירו בתלמוד ירושלמי, אמר רב חסדא, בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהם, ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר (שמכיון שישבו הסנהדרין, והשגיחו על עם ישראל שיהיו דרכיהם טובים, היו ישראל יראי שמים ולא באו מתוך שירי קודש לזמר בשירי עגבים) אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהם הם אומרים דברי נבלה בשיר. (ובשנה שעברה הזכרנו גם את דברי הגמרא במסכת גיטין בענין זה).

והמאירי (גיטין ז.) כתב, שמותר לשורר שירות ותשבחות להשם יתברך, כגון פיוטים ומזמורים, אפילו בבתי משתאות, שדוקא דרך פריצות וקלות ראש אסור. אלא שאפשר לפרש את דברי המאירי דוקא לענין שירה בפה, אבל לענין כלי זמר מבואר בגמרא שהוא חמור יותר ויש לאסור בכל ענין. וכך כתב רבינו הרמב"ם בזו הלשון: משחרב בית המקדש גזרו שלא לנגן בכלי שיר, וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר (כל סוגי כלי הנגינה) אסור לשמוח בהם ואסור לשומען מפני החורבן. ואפילו שירה בפה על היין (דהיינו בבתי משתאות וכדומה) אסורה, שנאמר "בשיר לא ישתו יין". וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות לאל וכיוצא בהן על היין. עד כאן לשונו. מתבאר מדבריו, שלנגן בכלי נגינה אסור באופן מוחלט מאז שנחרב בית המקדש, אבל לשיר בפה שירי קודש מותר בכל אופן, אפילו בבתי משתה. וכדברי הרמב"ם פסק מרן בשולחן ערוך.

אולם, יש פוסקים שמפרשים בדעת הרמב"ם ומרן השולחן ערוך, שאפילו בכלי נגינה יש להקל בשבחות להשם יתברך, וכן כתב בספר כנסת הגדולה, אולם רבים דחו את דבריהם, משום שלשון הרמב"ם מורה שרק בשירה בפה נהגו להקל ולא בכלי נגינה. ומכל מקום במקום של שמחת מצוה, כגון בסעודת חתן וכלה, או בר מצוה וברית וכדומה, נוהגים להקל בשירי קודש אף עם כלי נגינה, וכן יש להקל בזה לצורך פרנסה אף בכלי נגינה.

והנה לענין שמיעת שירים אף בכלי זמר, דרך רדיו וכדומה, כבר האריכו בזה חכמי הדורות האחרונים, ופסקו שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך, וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, משום שעל שמיעה דרך רדיו לא חלה גזירת רבותינו, ומטעמים נוספים שיבוארו אם ירצה ה' בעתיד.

ומכל מקום כתב מרן הרב שליט"א, שבימי בין המצרים יש להחמיר בשמיעת כלי נגינה, ואף דרך הרדיו וכדומה יש להחמיר וכן בבתי ספר או בגני ילדים לא ילמדו את הילדים שירים במנגינות בימים אלה. אבל לענין שירה בפה יש להקל אף בימים אלה.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה