הלכה ליום שני י"ז תשרי תשפ"א 5 באוקטובר 2020

ארבעת המינים – מי שמתפלל ביחידות

נטילת לולב
בימי חג הסוכות, אחר החזרה של תפילת שחרית, נוטלים אל הלולב כשהוא אגוד (קשור) עם ההדסים והערבות, ומברכים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב", וביום הראשון של חג הסוכות כשמקיימים לראשונה מצוות נטילת לולב, מברכים גם ברכת שהחיינו, ואחר כך נוטל בידו גם את האתרוג צמוד ללולב. ויש לנענע הלולב ומיניו לארבע רוחות העולם ומעלה ומטה, מוליך ומביא מעלה ומוריד, כפי שנוהגים.

נטילת לולב בשבת
וביום השבת אסור לטלטל את הלולב ומיניו משום שהם מוקצה, שאין נוטלים לולב ביום השבת, וגם אין אומרים כלל את סדר ההקפות בשבת. ולכן השנה (התשפ"א), לא נטלנו לולב ביום טוב הראשון של חג הסוכות. וביום הראשון של חול המועד אנו מקיימים את המצוה לראשונה.

ההקפות סביב התיבה
אחרי אמירת ההלל, מוציאים ספר תורה מן ההיכל, ומניחים אותו על התיבה, וכל הקהל מקיפים את התיבה עם הלולב ומיניו. וכמו שאמרו במדרש (ילקו"ש תהילים ס"ס תשג): ארחץ בניקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה', כמו ששנינו, בכל יום היו מקיפים את המזבח, וכיצד הוא סדר ההקפה? כל ישראל נוטלים את לולביהם בידיהם הימנית, ואתרוגיהם בידיהם השמאלית ומקיפים. ובזמן הזה, חזן בית הכנסת עומד כמלאך האלהים וספר תורה בזרועו והעם מקיפין אותו דוגמת הקפת המזבח. וכן מבואר בטור ובשלחן ערוך, שההקפות שאנו עושים הם זכר למקדש, שבכל יום היו מקיפים את המזבח פעם אחת, ובשביעי שבע פעמים.

מי שמתפלל בביתו
מצות ארבעת המינים היא מצוה שמוטלת על כל אחד מישראל. ולכן גם מי שמתפלל ביחידות, מפני שהוא בבידוד, או שאין לו אפשרות אחרת, עליו להשיג ארבעת המינים ולקיים את מצוותם. וכתב רבינו יוסף חיים זצ"ל, לגבי אדם חולה, שאינו יכול לבא לבית הכנסת להקיף עם הציבור, שיניח כסא או שלחן באמצע החדר, ויניח עליו ספר תנ"ך קדוש או חמישה חומשי תורה, ויקיף, כדי שלא יתבטל מן ההקפות.

חינוך הקטנים במצות לולב
אמרו בגמרא (דף מב.) ילד קטן היודע לנענע לולב, חייב אביו לחנכו במצות לולב. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאם יד האב משגת, חייב גם לקנות לו לולב בפני עצמו, ולא יסתפק במה שנותן לבנו לנענע בלולב שלו, שהרי אם יעשה כן, בשעת ההקפות יישאר בנו בלא לולב, שהרי האב צריך ליטול את הלולב בזמן ההקפות, ולכן יקנה לבנו ארבעת המינים בכדי לחנכו למצוה יקרה זו גם בזמן ההקפות.

אתרוג מורכב
ידוע הדבר שרוב האתרוגים המצויים בזמנינו הנם אתרוגים מורכבים. ויש לכל עדה מסורות על אי אילו אתרוגים שהינם בחזקת בלתי מורכבים. ובשנים עברו, נהגו הספרדים בני ירושלים לקנות לעצמם אתרוגים מן הכפר הערבי "אום אל פאחם", שהיו האתרוגים שלהם מוחזקים בכלתי מורכבים. (וכן נהג מרן שליט"א בצעירותו. ואחר כך בהיותו במצרים, נעשה לו נס, שאף על פי שהיו גבולות ישראל ומצרים סגורים ומסוגרים, אין יוצא ואין בא, מכל מקום הגיעו לידיו אתרוגים כשרים מארץ ישראל. וכפי שסיפרנו בהרחבה בספרינו "אביר הרועים"). ולאחר מכן, לפני קרוב לשבעים שנה, הובאו ארצה אתרוגים מזן "תימני", ואתרוגים אלו הינם מיוחסים ביותר שאינם מורכבים, ונכון לקנות מהם דוקא. וכן נוהגים כל רבני הספרדים, לקנות דוקא אתרוג מזן "תימני". ובזמנינו מצויים אתרוגים כאלה שהם נאים ומהודרים, וגם מחירם אינו גבוה כל כך כבשנים עברו.

יש מעולי מרוקו הנוהגים לרכוש אתרוג מרוקו, שהוא ללא גרעינים, וגידולו נאה מאד. וגם מאתרוגים אלה יש לרכוש רק כאשר ידוע מפי עדים נאמנים ותחת השגחה ראוייה שאינם מורכבים, כי יש אומרים שנמצאו גם בהם אתרוגים שיש בהם חשש הרכבה. וכן יש להזהר בכשרות האתרוג, שמפני מחירו המופרז לעתים יש בו חששות כשרות על אף שהוא נקרא מהודר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מועדים לשמחה
האם משפחה זו חייבת ביום טוב שני של גלויות או לא. ומה יהיה הדין אם הם בארץ. אלו הם הפרטים:
ההורים נולדו בחו"ל ועלו בציעורתיהם לארץ, ואחר הנישואין חזרו לחו"ל ושם נולדו גם הילדים.
המשפחה חיה קרוב ל20 שנה בחו"ל, אולם מעולם לא שמרה יום טוב שני של גלויות.
המשפחה גרה בשכרות.
למשפחה יש בית בירושלים שהם מזכירים.
כל המשפחה של אותה משפחה גרה בארץ.
המשפחה טסה כל שנה בפסח לארץ. ויש לכולם רק דרכון ישראלי
אין החלטה לעבור לארץ, אולם המשפחה אינה מכוונת להישאר כל החיים בחול
אם לא יבוא משיח הסוכות הזה הם בודאי יהיו בחו"ל.

תמשיכו במפעלכם האדיר ותודה מראש

צוריאל י"ז תשרי תשפ"א / 5 באוקטובר 2020

על שאלה כזו בדיוק שאלתי את מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל והשיב לי שעליהם לשמור יום טוב שני של גלויות. ורק אילו היו נשארים בארץ באופן קבוע כל שלושת הרגלים מידי שנה בשנה, אז נראה שאינם צריכים לשמור יום טוב שני של גלויות. תבורכו, חג שמח,  

אם מתפללים בבית יחידי בשבת שחל בו היום הראשון של סוכות האם יכול ליטול ולברך י"א תשרי תשפ"א / 29 בספטמבר 2020

בשבת לא נוטלים ארבעה מינים. לא ביחיד ולא בציבור. ביום הראשון של חול המועד יש ליטול בברכה. 

רציתי לשאול האם מותר לשימור 4 מינים של שנים עברו או יש בעיה עם העניין? ג' אלול תשע"ח / 14 באוגוסט 2018

אין איסור בזה. רק שיש סגולה לאכול מהאתרוג. והערבה היא סגולה לשמירה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה