הלכה ליום ראשון ח' תמוז תשע"ג 16 ביוני 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

תרגום לשיר השירים – שירים על פסוקי שיר השירים

שנינו במסכת ידים (דף עג.) אמר רבי עקיבא, אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים. והרבה פירושים נכתבו על מגילת שיר השירים, לבאר המשל והנמשל שבה, וכדוגמת פירושו של הרב המלבי"םלבאר מגילה זו.

תרגום שיר השירים
ואולם, ישנה תקלה שעלולה לבא אצל עמי הארץ, שמנסים לבאר את מגילת שיר השירים דברים כפשוטם, ונמצאת מגילת שיר השירים חס ושלום כמו שירי עגבים. ולכן כתברבינו יוסף חיים מבבל בספר בן איש חי, שאסור לתרגם את מגילת שיר השירים ללשון ערבית, או לשאר לשונות, כמשמעות המילים ממש, כי יהיו נראים חס ושלום כשירי עגבים. וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

תרגום אגדות הש"ס
והגאון רבי חיים מצאנז זצ"ל, ועוד פוסקים, אסרו לתרגם אף את אגדות הש"ס ללשון אחרת, משום שעל ידי כך עושים ממדרשי חז"ל כספורי קורות העתים של חול (כמו ספרי סיפורים), והאנשים העושים כן, שמתרגמים מדברי חז"ל, חותרים להרחיק את ישראל מיסודות האמונה, שהרי רוב האגדות שבש"ס עיקר הכוונה בהם היא הפנימיות, ויש אגדות שלא ניתן להבינם כי אם על פי הקבלה. (וכנודע, גם אחד המשוררים המפורסמים לפני כשבעים שנה, ליקט את אגדות הש"ס וקבצם בתוך "ספר האגדה" יחד עם חבירו, והוא עצמו היה מזלזל בדברי רבותינו ומחלל שבת בפרהסיא, ובודאי כוונתו היתה כדברי הגאון רבי חיים מצאנז זצ"ל).

והרשב"א בחדושיו למסכת ברכות כתב בזו הלשון: דע, שיש לחכמים דברים נטועים ונרמזים במדרשות ואגדות חתומים, ואם נגלו לעיני הסכלים כדברים בטלים (ואם הדברים נראים לבורים כמו סיפורי הבל), הנה ליודעי חן ולמבינים המה ענינים שכליים. ויש מן האגדות שלא נתנו לדרוש אלא לבעלי סודות, ומקצתם יש בהם נגלה ונסתר כפירות ועלים. (כמו שכתב הריטב"א בחדושיו לעירובין דף יג: לבאר מאמר חז"ל על פי הפשט, והוסיף כי יש עוד טעם סוד בדבר).

וכתב עוד הגאון רבינו יוסף חיים ז"ל, שכל הדברים שנאמרו ברוח הקודש, כמו מגילת שיר השירים, וכן ספר הזוהר הקדוש ועוד, כל תיבה ותיבה (כל מילה ומילה) שנכתבה בהם נרמזו בה ענינים עמוקים, ומלבד מה שנרמז במשמעות התיבה, נרמזו עוד עניניםבסדר האותיות שבתיבה, ובמספר האותיות וצורתם, וכמו שבסדר התפילה שתקנו אנשי כנסת הגדולה, יש סודות ורמזים נפלאים במספר האותיות ובראשי תיבות ובסופי תיבות של התפילה. והאריך בענין זה לתת דוגמאות לכך בענינים המובנים ליודעי נסתרות. ולכן יש פגם בתרגום מגילת שיר השירים, וכן בתרגום אגדות הש"ס והזוהר הקדוש. (אבל לתרגם את סידור התפילה בכדי ללמוד כוונת פשט התפילה, מותר).

מנגינות לפסוקי שיר השירים
ומן האמור יש להשליך גם כן על מה שיש נוהגים, לשיר מפסוקי שיר השירים. שהדבר אינו נכון לעשותו, וקרוב להיות בו איסור ממש מן הדין. ועל כגון זה אמרו רבותינו (סנהדרין קא. וראה להרא"ש שם. ולהרי"ף ברכות כא: ועוד), כל הקורא פסוק שיר השירים, ועושה אותו כמין זמר, מביא רעה לעולם, מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת, רבונו של עולם! עשאוני בניך ככנור! (ועיין עוד ביביע אומרח"ג חאו"ח סימן טו אות ד. ובח"ד חיו"ד סימן כ אות י).

שאלות ותשובות על ההלכה

ישנם הרבה שירים מתוך שיר השירים (כגון_ הביאני אל בית היין,) שרגילים היינו לשיר בכל מיני מקומות תורניים, כולל בשבתות חתן וכד' ואף אחד לא מיחא בפנינו, האם מעתה חל איסור לשיר  אותם שירים? י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

אכן כן, ראוי שלא לשיר עוד משירים אלה.

אם אין לקרוא את שיר השירים במנגינה. והרי כתוב בהקדמה ש"הרינו באים לשורר בקול נעים " לשיר בקול נעים" למה הכוונה אם כך? ח' תמוז תשע"ג / 16 ביוני 2013

פשוט, שכשקוראים את פסוקי שיר השירים, מותר לנגן מעט, כפי שנוהגים, על פי טעמי המקרא. ואין זה בכלל זמר, שמביא לקלות ראש.

האם מדובר גם על מנגינות שעושים בבתי הכנסת ערב שבת? ח' תמוז תשע"ג / 16 ביוני 2013

אין הכוונה לקריאת שיר השירים בבית הכנסת בנגינה מועטת, כמו שקוראים בטעמי המקרא, שבזה בוודאי שלא שייך האיסור. ואדרבה, יש בדבר מצוה.

מה הדין לגבי הספר אגדה שהזכרתם בהלכה היום? האם צריך לגנוז אותו או שאפשר לזרוק? יש לי את הספר ואף פעם לא עיינתי בו, אך כמדומני שאין שם דברי לגלוג על חז"ל אלא רק את דבריהם (ואולי נכתב עוד בצעירותו של המחבר?) ח' תמוז תשע"ג / 16 ביוני 2013

אין איסור מן הדין לקרות בספר זה. ואינו בכלל ספרי מינות.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה