הלכה ליום שלישי ו' אייר תשפ"ד 14 במאי 2024

קימה בפני תלמיד חכם

היום הוא יום העצמאות, ובענין גישתו של מרן זצ"ל להקמת המדינה, תוכלו לראות כאן

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כלומר, לעמוד לגמרי), כדי להדר את פניו. והיא מצות עשה מן התורה.

וכבר הזכרנו, שעניין "קימה" בפני רבו המובהק, או מפני גדול הדור, הוא שצריך לעמוד מלא קומתו כל זמן שרואה את הרב מהלך, עד שישב הרב, או עד שילך ולא יראנו עוד. וכדין קימה בפני ספר תורה, שכל הקהל שנמצאים בבית הכנסת ובעזרת הנשים צריכים לעמוד בזמן שמוליכים את ספר התורה מן ההיכל לתיבה ומן התיבה להיכל. (וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך סימן רפב) אך לעניין סתם תלמיד חכם, שאינו רבו המובהק ואינו גדול הדור, אף על פי שלמד ממנו תורה, אין צריך לעמוד בפניו, אלא מזמן שנכנס לארבע אמותיו, ואחר שיצא מארבע אמותיו רשאי לשבת. (ושיעור ארבע אמות הוא כמעט שני מטרים).

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאותם אנשים שאינם קמים מלא קומתם בפני תלמיד חכם, אלא מסתפקים בעשיית "הידור" ("הידור" פירושו לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד בפניו, כמו קימה מועטת, וכמו שפירש רש"י בקדושין לב:), לא כדין הם עושים, שהרי פסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך שצריך לעמוד בפני תלמיד חכם מלא קומתו. וכן היא הסכמת רוב הפוסקים. ולכן חיוב הוא לקום בפני תלמיד חכם מלא קומתו.

ומכל מקום תלמיד חכם שאינו רוצה שיקומו בפניו, אין צריך לקום לפניו, שהרי כבר הזכרנו שחכם שמחל על כבודו כבודו מחול.

כתב עוד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אף על פי שלאחר שהתלמיד חכם יצא מארבע אמותיו, כבר מותר לשבת, מכל מקום אם נכנס תלמיד חכם לאוטובוס או לרכבת ואין לו מקום ישיבה, חייב לקום בפניו ולפנות לו את המקום כדי שיוכל לשבת. וכן הדין לגבי אדם הזקן בשנים. ואינו רשאי לשבת ולהשאיר את התלמיד חכם או את הזקן לעמוד, אף על פי שאינם נמצאים בתוך ארבע אמותיו.

ויש לציין שכמה פעמים כשנכנסה קבוצה של אברכים לבית מדרשו של מרן זצ"ל לשמוע שיעור מפיו, והיה מרן זצ"ל מבחין שביניהם יש אדם זקן בשנים, היה מרן זצ"ל מבקש להושיב אותו בצורה מכובדת, ולפעמים אף היה מושיבו על ידו, מפני הדר זקנתו. וכן כשהיו תלמידי חכמים ידועים נכנסים לבית מדרשו של מרן זצ"ל, אף על פי שלא הגיעו לקרסוליו בתורה וביראה, היה הוא זצ"ל מקפיד ל"הדר" בקימה מועטת לכבודם, מפני כבוד תורתם.

שאלות ותשובות על ההלכה

ומור זקני זצ"ל, כשבא מרן זצוק"ל לבקר באשקלון, וניגש זקני לנשק ידיו אמר לו מרן זצוק"ל: "מחילה מכבודו" ט' אייר תשפ"ד / 17 במאי 2024

מעשה יפה מאד.

מה עם אישה מבוגרת? האם צריך לקום לפניה? ו' אייר תשפ"ד / 14 במאי 2024

למעשה יש לקום. אף על פי שרבינו האר"י כתב שאין לקום, רבים חולקים על זה ולכן יש לקום.

כציד יש לנהוג כאשר התלמיד יושב באוטובוס ולצידו יושבת אשה או כאשר בעל ואשתו יושבים ביחד ורבו עולה לאוטובוס האם להציע לרבו לשבת? ח' טבת תש"פ / 5 בינואר 2020

מן הראוי שהאשה תקום ותאפשר לרב לשבת. שאין זה דרך ארץ להציע לרבו לשבת על יד אשתו. וכן אם איש ואשה יושבים, ועולה אשה זקנה או אשה חכמה בתורה או אשת תלמיד חכם, מן הראוי שהבעל יקום ויאפשר לאשה לשבת.

מה המקור לדברי מרן הרב עובדיה היכן כתב זאת? ב' שבט תשע"ו / 12 בינואר 2016

רוב ההלכות בשם מרן זצ"ל בהלכות כבוד רבו וכבוד אב ואם, הן מספר הליכות עולם חלק שמיני.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה