הלכה ליום רביעי ד' טבת תש"פ 1 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בוסנה בת אדייטו מוצ'ה בן טהונה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני מוצ'ה

תלמיד חכם שיצא עליו שמועות רעות

שאלה: תלמיד חכם שיצאו עליו שמועות רעות, שעבר על כמה איסורים מן התורה, והלך אחר תאוות לבו, האם עדיין יש חובה לכבדו?

תשובה: כתב רבינו מאיר אבולעפיא הלוי (המכונה הרמ"ה, שחי לפני כשמונה מאות שנה, והיה חבירו של הרמב"ן, וחיבר ספרים גם על פי הקבלה), שכל הדינים שנאמרו לעניין כבוד תלמידי חכמים, לא נאמרו אלא בתלמיד חכם אמיתי ירא אלוקים, אבל תלמידי חכמים המזלזלים במצוות ואין יראת שמים על פניהם, הרי אלו כקלים שבציבור, והם מחללים שם שמים, ועליהם התנבא הנביא מיכה (פרק ג), "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ, לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין (תל חורבות) תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר". ומבואר מדבריו, שאין כל משמעות לחכמת התורה של הרב, אם אין בו יראת ה', וכמו שפסק להלכה מרן השלחן ערוך בזו הלשון: תלמיד חכם המזלזל במצוות ואין בו יראת שמים, הרי הוא כקל שבציבור. וכבר כתבנו בענין זה לפני יומיים.

ובגמרא במסכת מועד קטן (יז.) מובא מעשה בתלמיד חכם גדול, שהיו צריכים תלמידי חכמים שבדורו לתורתו, ויצאו עליו שמועות רעות, ונידה אותו רב יהודה על כך. ואף שהיו צריכים אותו התלמידים כדי ללמוד תורה מפיו, מכל מקום דרשו שם בגמרא (שם) מהו שנאמר "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"? אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו, ואם לאו, אל יבקשו תורה מפיו. ולכן נידה רב יהודה את אותו תלמיד חכם, שאף שצריכים לו כדי ללמוד ממנו תורה, מכל מקום עדיף יותר שלא ילמדו תורה מפיו, כיוון שיצאו עליו שמועות רעות.

ומרן השלחן ערוך פסק בזו הלשון: הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב. ומקור דבריו מדברי הגמרא הנזכרים במסכת מועד קטן.

ואף על פי שמבואר בגמרא שרב יהודה נידה חכם שיצאו עליו שמועות רעות, מכל מקום עניין נידוי תלמיד חכם שחוטא אינו פשוט כלל, מפני רוב מעלת תלמידי החכמים, ותלמיד חכם זקן בחכמה או אב בית דין שסרח (דהיינו חטא) אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם, אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחביריו, אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך.

ועוד שיתכן שתלמיד חכם יחטא, ואחר כך ישוב בתשובה שלימה, ואז יסלח עוונו, אבל ענינים אלו מלאים בפרטים ופרטי פרטים, ויש לנהוג בכל דבר כפי שיורו גדולי התורה, תלמידי חכמים מובהקים שיעמדו על אמיתות הענין.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אפשר להרחיב מה נקרא שמועות רעות, האם שעובר מפורש על הלכה בשו"ע או עניני עריות או עניני אמונה אם אפשר דוגמאות. כשלמדנו לא היה ברור. כ"ה טבת תשע"ו / 6 בינואר 2016

שמועות רעות ממש, כלומר, שיש קול שאינו פוסק מכמה מקומות שהאדם אינו נוהג כשורה, אלו השמועות הרעות שעליהן מדובר בגמרא.

ובכל מקרה שיש שמועה רעה אף על פי שאין הדבר ברור שהשמועה נכונה, יש להזהר, ככל לשון הרע שיש לחוש שמא יש בו אמת. אבל סתם דברים שמדברים נגד תלמיד חכם, אין להתחשב בזה. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה