הלכה ליום שלישי ג' טבת תש"פ 31 בדצמבר 2019

כבוד רבו המובהק

  מרן זצ"ל עם האדמו"ר מגור שליט"א

בהלכות הקודמות ביארנו, שלעניין דיני כבוד תלמיד חכם, יש שלושה סוגים של תלמידי חכמים שאנו דנים בהם. והרב שלגביו נוהגים כל דיני הכבוד, והוא במעלה הגבוהה ביותר מבחינת יחס הכבוד שיש לנהוג כלפיו, הוא "רבו המובהק", שהוא רב שלמד ממנו התלמיד את רוב חכמתו. וכגון אנשים שלא היתה להם בקיאות בתורה כלל, והם לומדים את כל תורתם מפי תלמיד חכם אחד, הרי שלאותו תלמיד חכם יש דין רבו המובהק מבחינתם.

וכתבנו גם שלגדול הדור המפורסם בחכמתו יש דין רב מובהק לכל ישראל. ולהלן נזכיר בקצרה עוד מספר דינים השייכים לרבו המובהק. ובעתיד אם ירצה ה' יבוארו דיני כבוד כלפי רבו שאינו רבו המובהק, וכלפי תלמיד חכם שאינו רבו כלל.

לקרוא לרב בשמו
אסור לתלמיד לקרוא לרבו המובהק בשמו, לא בחייו ולא אחרי מותו, וכפי שביארנו בהלכות כיבוד אב ואם. ואפילו בתוספת תואר "רבי", לא יקראנו בפניו. ובזמן הזה אסור לקרוא לכל תלמיד חכם בשמו, משום שהדבר נחשב לזלזול בכבוד התלמיד חכם. וכגון אם שמו "יוסף", לא יקרא לו "יוסף", אבל רשאי לקרוא לו "רבי יוסף" וכיוצא בזה, שאין בדיבור זה לשון זלזול. מה שאין כן כלפי רבו המובהק, שלא יקרא לו בשמו כלל, אפילו לא בתוספת התואר "רבי".

לומר "שלום"
אסור לומר לרבו "שלום" ולהחזיר לו "שלום" כדרך שאר העם, אלא שוחה לפניו (דהיינו מעין קידה) ואומר לו ביראה ובכבוד "שלום עליך רבי", ואם רבו הקדים לו שלום, יאמר לו "שלום עליך מורי ורבי" (ונראה שכמו כן יכול לומר "שלום כבוד הרב" "שלום כבוד מורינו הרב" וכיוצא בזה).

ואם הרב מוחל על כבודו, ומרשה שיאמרו לו "שלום" כפי שאומרים לכל אדם, מותר לומר לו "שלום" כרגיל. וכבר הזכרנו שכיוצא בזה הורה מרן זצ"ל לנכדו. 

לשבת ליד רבו
לא ישב ליד רבו, עד שיאמר לו רבו "שב". וכשנפרד מרבו, לא יחזיר אחוריו לצד רבו, אלא יפסע לאחור ופניו כלפי רבו.

וסיפרנו פעם מעשה שהיה, לפני כעשר שנים, שהגיע לבית מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האדמו"ר מגור שליט"א, לדבר עמו באיזה ענין ציבורי. והגיע יחד עם שלוחו, הרב יעקב ליצמן הי"ו. ומנהג חסידי גור, שאינם יושבים כלל בנוכחות האדמו"ר שלהם. ולכם גם כאשר ישב האדמו"ר בפני מרן זצ"ל, נותר הרב ליצמן עומד על מקומו. פנה אליו מרן זצ"ל ואמר לו "שב!", אך הוא נותר לעמוד מפני כבוד האדמו"ר שלו. ולאחר כמה רגעים, שוב פנה מרן זצ"ל להרב ליצמן ואמר לו "שב!", אך הוא נותר עומד, ואז פנה האדמו"ר להרב ליצמן, ואמר לו, "אם כבוד הרב אומר לך לשבת אז תשב!". 

מתי מותר לשבת?
חייב לעמוד בפני רבו משיראנו מרחוק, ולא ישב עד שילך רבו, ויעלם מעיניו. וכן היה המנהג כלפי מרן זצ"ל, שכאשר היה נכנס לאיזה בית מדרש או אולם, היו הקהל כולו עומדים על רגליהם עד שהיה הוא יושב במקומו. וכן הורה פעם הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, שכאשר נכנס מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לישיבת פורת יוסף, אמר כי חובה על כל התלמידים לעמוד בפניו, ושלא ישבו עד שמרן עצמו ישב.

כשמזכיר את רבו שאמר איזה דבר הלכה, בתוך שנים עשר חודש מפטירת רבו, צריך להוסיף אחרי שאומר את שם רבו "הריני כפרת משכבו", וכפי שביארנו בהלכות כבוד אב ואם.

שאלות ותשובות על ההלכה

והרי אמרתם שגדול הדור נחשב כ"רבו המובהק".. והיום לעניות דעתי מקובל שאנו קוראים לגדולי הדור (אמנם לא בפניהם) בשמותם בתוספת כינוי "רבי"/"הרב"... כשרוצים להגיד דבר תורה בשמם או לספר סיפור בשמם או להגיד שיש שיעור של גדול הדור כזה או אחר... אם כן מה הכוונה שאסור להגיד את שמם? ט' שבט תשע"ו / 19 בינואר 2016

הכוונה היא, שבפני הרב, אסור לקרוא לו בשמו. למשל אם לרבו קוראים יוסף, לא יקרא לו "רבי יוסף", אבל שלא בפניו רשאי להזכיר שמו בתוספת התואר רבי או הרב כמו שכתבתם.

כתבתם שאסור לקרוא לרבו המובהק בשמו גם אחרי מותו.אםכן,כיצד ניתן לציין את שמו כאשר אומרים דבר הלכה או השקפה ? כ"ג טבת תשע"ו / 4 בינואר 2016

יש להוסיף תואר "רבי".

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה