הלכה ליום שלישי י"ד סיון תשפ"א 25 במאי 2021

שטיפת כלים בשבת, כדי שהחדר יהיה נקי ומסודר

שאלה: האם מותר לסדר את המיטה בשבת ליופי, כאשר אין כוונה לישון עליה בשבת? והאם מותר לשטוף כלים שאין בהם צורך, משום שהדבר מפריע מאד ואף גורם לאי נעימות מאורחים?

תשובה: ביארנו לפני כחצי שנה, את עיקר הדין, שאין להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו. ושורש האיסור בזה, משום שאין להכין משבת ליום חול. וטעם האיסור, משום שאסור שיטרח אדם בשבת, עבור דבר שאינו לצורך השבת עצמה.

הצעת מיטה בשבת
כתב המגן אברהם (סימן שב), שמיטה שהיא עומדת בחדר, ויש בחדר זה אנשים, ודבר מגונה הוא שתהיה המיטה בלתי מסודרת, מותר להציע אותה בשבת במצעים, אף על פי שאין כוונה לישון עליה בשבת. וכן פסק המשנה ברורה. ומדבריו מבואר, שכל שכן שמותר לסדר את המיטה שמוצעת כבר בשבת, כדי שתראה נאה. כל שיש צורך בדבר משום נקיות וסדר לכבוד שבת.

שטיפת כלים לצורך נקיות
ולענין השאלה האם מותר לשטוף כלים לצורך נקיות, אף על פי שאין כוונה להשתמש בהם בשבת.

הנה בשאלה דומה לזו, נשאל הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, על ידי משגיח בית החולים שערי צדק בירושלים. וכך היתה השאלה:

שטיפת כלים מסיבות הגייניות
על פי הוראות משרד הבריאות, אסור להשהות כלים מלוכלכים בשטח בית החולים, מטעמי הגיינה. ומעתה, האם מותר לצוות בית החולים לשטוף את כלי הסעודה בשבת, אף על פי שאין בהם כל צורך בשבת?

והשיב הגאון זצ"ל (בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סימן לז), שמאחר וכל האיסור להדיח כלים בשבת, הוא משום הכנה משבת לחול. הרי כאן, אין השטיפה לצורך יום חול, אלא לצורך עצם יום השבת, שרוצים שהכלים יהיו רחוצים בשבת, מטעמי הגיינה. ומעתה נראה שמותר לשטוף את כלי הסעודה בבית החולים, אף בשבת.

וכעין זה כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פי"ט), שמותר להסיר מהשלחן את כלי הסעודה לאחר סעודה שלישית, כדי שהחדר יראה נקי ומסודר. הואיל ואין זה לצורך מוצאי שבת, אלא יש רצון שכבר בשבת החדר יראה נקי ומסודר.

וכן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, בספר שלחן שלמה (סי' שכג) כתב, שמי שקשה לו לסבול חוסר נקיון, או שמצויים בביתו נמלים הנמשכים לשיירי מאכל, או שחושש שמא יבאו אליו אורחים וימצאו שביתו אינו מסודר, מותר לו לשטוף את כלי הסעודה בשבת, הואיל ואין זה לצורך מוצאי שבת, אלא לצורך השבת עצמה. (והביא כל זה מרן זצ"ל בספרו).

וכאן המקור לציין, כי הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, היה אוהב דבק מאח למרן זצ"ל, והיה מרן זצ"ל אומר לנו, כי הוא והגרא"י ולדנברג הלכו בדרך פסיקת ההלכה באותה הדרך. ואמר פעם הגרא"י כי מרן זצ"ל הוא ידידו הטוב ביותר. וכששמע כן מרן זצ"ל, אמר, גם אני מרגיש כך כלפיו. ולאחר שנפטר הגרא"י, ערך לו מרן זצ"ל אזכרה בבית הכנסת שלו, כפי שנוהגים לעשות עבור קרובי משפחה.

ולסיכום: כל שיש צורך בדבר (כפי שביארנו), מותר לסדר את המיטה בשבת, כדי שהיא תראה מסודרת בשבת.

וכן, במקום שיש צורך בדבר, כגון לכבוד אורחים וכדומה, מותר להדיח כלים בשבת, אף על פי שאין בהם צורך לאכילה בשבת, אלא בכדי לשמור על הסדר והנקיון.

שאלות ותשובות על ההלכה

בוקר טוב, האם מותר לי רק למלאות מים את הסיר, לאחר שמזגנו, וכן את הצלחות כשהם בכיור ללא שטיפה כמובן, רק לשפוך מים מלמעלה, יישר כוח על הכול י"ד סיון תשפ"א / 25 במאי 2021

מותר לשפוך מים על הכלים כדי שהלכלוך לא יתייבש. תבורכו,

האם לפי טעמי הלכה זו, ניתן לשטוף גם סירים בשבת?
האם גם למי שיש מדיח כלים בבית, שם יכול הוא להטמין את הכלים המלוכלכים, גם התיר מרן זצ"ל לשטוף כלים מחמת סדר וניקיון? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

לגבי סירים, אם שייכים הטעמים הללו, יש מקום להקל גם בסירים שמשתמשים בהם לחימום וכדומה בשבת.

לגבי מדיח, ראוי שלא להשתמש בו בשבת כלל. ולהטמין בתוכו את הכלים, כאשר אינו סוגר את הדלת, מותר. ובמקום צורך גדול, יש מיקלים להשתמש במדיח שידלק באמצעות שעון שבת, אך זאת בתנאי שישימו בתוכו את חומר הניקוי מלפני שבת, ובתנאי שאי אפשר לשנות את התוכניות של המדיח תוך כדי פעולתו, ובתנאי שאין קולו נשמע מחוץ לחדר שהוא נמצא שם. ושלא במקום צורך גדול אין להקל כלל. (וראה בספר הליכות שבת להרב הגאון רבי גד יזדי שליט"א, עמוד קכח).

אשמח לדעת מהיכן לקוחה ההלכה הזאת ? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

חזון עובדיה שבת, חלק שישי, עמוד קג.

האם מותר בשבת לשטוף כלים בשבת, כאשר אני לא צריך בהם, אלא רק בשביל שהבית יהיה מסודר ושהוא דבר מאוד חשוב בשבילי? כ"ב סיון תשע"ב / 12 ביוני 2012

כבר כתבנו, שאדם שהוא מעודן, וקשה לו לסבול שהכלים מלוכלכים, או שסובל מנמלים וכדומה, מותר לו לשטוף את הכלים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה