הלכה ליום שני כ"ז טבת תשפ"א 11 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לישועה עבור

יוני וגל ברכה

פרנסה טובה, הריון בריא. וגם לישועה עבור אסתר ברכה בת יוסף השם יזכה אותה בבריאות אריכות ימים ופרנסה טובה. ולרחלי בת שולמית השם ישמור אותה ויזכה אותה בבריאות, אריכות ימים ופרנסה טובה.

הוקדש על ידי

פלוני

הדחת כלים שאולי יהיה בהם צורך

שאלה: כלים שאין בהם צורך בשבת. אולם יתכן ויהיה בהם צורך, האם מותר לשוטפם בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שאין להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו. ושורש האיסור בזה, משום שאין להכין משבת ליום חול. וטעם האיסור, משום שאסור שיטרח אדם בשבת, עבור דבר שאינו לצורך השבת עצמה. ועתה לנדון השאלה:

כבר כתבנו, שמבואר במסכת שבת, שמותר לשטוף אפילו בשבת בצהריים, כלים המיועדים לשתיה. משום שאין לשתיה זמן קבוע (להבדיל מסעודה, שבדרך כלל אחר סעודה שלישית, שוב לא אוכלים).

ומשמעות הדברים, שאף על פי שאין הדבר ברור שיהיה צורך בכלי השתיה, מכל מקום, הואיל ויתכן שיהיה בהם שימוש, מותר לשטוף אותם בשבת.

ומעתה כלים שהתלכלכו בשבת, ויש סבירות שיהיה בהם צורך לשבת, מותר לשוטפם, אף על פי שהדבר לא ברור שאמנם יהיה בהם צורך.

והגאון המשנה ברורה כתב, שכל שידוע שלא יהיה צורך בכלים, אפילו הם מיועדים לשתיה, אסור לשטוף אותם. ואמנם כן הדבר, שאם ידוע בבירור שלא יהיה צורך בכלים, כגון לאחר שקיעת החמה, שאז כבר אסור לשתות עד ההבדלה, אז בודאי אסור לשוטפם, אפילו אם הם מיועדים לשתיה.

אבל אם אין הדבר ברור לגמרי, כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, בספרו אבן ישראל (ח"ח סימן לב), שכל שיש אפשרות שיהיה צורך בכלים, כגון לצורך אורחים שיקלעו לביתו וכדומה, מותר לשוטפם בשבת. והביא דבריו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ולכן לסיכום: המיקלים לשטוף כלים בשבת, אף על פי שאין הדבר ברור שיהיה בהם צורך, יש להם על מה שיסמוכו. אבל שטיפת קערות וסירים שבודאי לא יהיה בהם צורך בשבת, וכן שטיפת כלים סמוך לשקיעת החמה במוצאי שבת, בודאי היא אסורה מן הדין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בשבת, להכניס צלחות אחרי אכילה, למדיח כלים, שיופעל במוצאי שבת או יום ראשון? כ"ה אייר תשע"ו / 2 ביוני 2016

אם לא נעשית שום פעולה חשמלית, מותר.

אמנם לא הבנתי הרי גם לאחר השקיעה מותר לשתות מים לפני הבדלה, ואם כן שמא יהיה מותר תמיד לשטוף את הכוסות אפי׳ לאחר השקיעה ולאחר סעודה שלישית? י"ז סיון תשע"ב / 7 ביוני 2012

אמנם, אותם הנוהגים להקל בדבר ולשתות מים קודם ההבדלה, כדעת מרן השלחן ערוך, בודאי שרשאים הם לשטוף את הכוסות וכדומה. אך רוב העולם נוהגים להחמיר בדבר, משום שחוששים בזה לדעת הגאונים והמקובלים המחמירים בדבר, ולאותם המחמירים, אסור לשטוף כוסות, הואיל ובודאי לא ישתמשו בהם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה