הלכה ליום שלישי י"ג חשון תשפ"ו 4 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

הדחת כלים בשבת

הכנה משבת לחול
במסכת שבת (דף קיח.) למדנו, שאסור להכין משבת לחול. כלומר, אסור לעשות דבר בשבת, כאשר אין בו צורך ליום השבת עצמו. ולמשל, אסור לחמם מאכל בשבת לצורך מוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

וכך מבואר במסכת שבת (שם), שאסור להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר עושים כן לצורך מוצאי שבת. כלומר, אין להדיח כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו.

וטעם האיסור, בכדי שלא יטרח אדם ביום השבת, לצורך דבר שאינו לכבוד השבת עצמה. (הראב"ד פכ"ג ה"ז. וכ"כ הרב המגיד בדעת הרמב"ם).

הדחת כלים לאחר סעודה שלישית
ומרן השלחן ערוך (סימן שכג) כתב בזו הלשון: מדיחין (שוטפים) כלים (בשבת) לצורך היום. כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול. אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין. וכלי שתיה מדיחין כל היום, שכל היום ראוי לשתיה.

הדחת כוסות
ומן הדברים נמצאנו למדים, כי כלי שתיה, כגון כוסות וכדומה, מותר להדיחן אפילו אחר סעודה שלישית, הואיל ויתכן בהחלט שיהיה צורך בכלים אלה אף לאחר הסעודה. אולם כלי הסעודה, כגון צלחות וסכו"ם וכדומה, אסור להדיחן אחר סעודה שלישית.

הדחת כוסות לאחר שקיעת החמה
והדבר פשוט, שאם אכלו סעודה שלישית בשעה מאוחרת, עד שסיימוה לאחר השקיעה, אסור לשטוף כוסות ושאר כלי השתיה לאחר הסעודה, הואיל ואסור לשתות לאחר הסעודה (אחר השקיעה) עד שיעשו הבדלה כדין.

הדחת כלים לאחר סעודה שלישית כשיש בהם עוד צורך
וכמו כן להיפך, לגבי כלי הסעודה, כגון צלחות וסכו"ם. שאם אכלו סעודה שלישית בשעה מוקדמת מאד, ורוצים אחר כך להשתמש שוב בכלי הסעודה, מותר לשטפם אפילו אחר סעודה שלישית. שכל האיסור בזה אינו אלא משום, שבדרך כלל לאחר הסעודה שלישית, לא אוכלים יותר בכלים אלה, אבל אם ידוע שיבואו להשתמש שוב בכלים אלה, מותר לשוטפם בשבת.

ואף שמרן זצ"ל בספרו לוית חן (עמוד קג) כתב להחמיר בזה, משום שראה לרבינו המאירי שכתב, שאחר סעודה שלישית אסור להדיח כלים, אפילו אם רוצה לאכול בהם בשבת. מכל מקום לאחר מכן מצא בתוספות רי"ד שכתב, שכל שרוצה להשתמש בכלים בשבת, מותר להדיחן אפילו אחר סעודה שלישית. (וכן משמע בבית יוסף סימן תקיד). ולפיכך, העיקר להקל בזה.

ולסיכום: מותר לשטוף כלים בשבת, כאשר יש צורך בכלים אלה ליום השבת עצמו. אבל לאחר סעודה שלישית, באופן שנראה שאין עוד צורך בכלי הסעודה, אסור להדיח את הכלים.

וכוסות וכדומה, העשויים לשתיה, מותר לשטפם אפילו לאחר סעודה שלישית (קודם שקיעת החמה). הואיל ויתכן שישתמשו בהם ביום השבת עצמו.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין הדחת כוסות לאחר שקיעת החמה.
כתב מרן בסימן רצט סעיף א׳ אסור לאכול שום דבר וכו׳ חוץ ממים משתחשך עד שיבדיל... אם כן משמע מדבריו שמותר להדיח כלים בשביל לשתות בהם מים גם אחרי שחשכה?! י"ד סיון תשע"ב / 4 ביוני 2012

אף על פי שלדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, מותר לשתות מים לפני ההבדלה, מכל מקום מאחר ולדעת הגאונים אסור לשתות אפילו מים, והדבר הוא חמור מאד לשיטתם, וכבר נחלקו בזה בגמרא בפסחים (קה.). וכן לדעת רבותינו המקובלים יש איסור בדבר. לכן נהגו שלא לשתות אפילו מים עד שיבדילו.
ואמנם אדם שהוא מיקל בדבר כדעת מרן השלחן ערוך, רשאי גם לשטוף את כלי השתיה אחר השקיעה, אך למעשה רוב העולם מחמירים בזה, ולכן כתבנו שאין לשטוף את הכלים, מאחר וברור שלא ישתמשו בהם.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה