הלכה ליום חמישי כ"ג טבת תשפ"א 7 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

קרני בת מרילין

לרפואת הגוף והנפש ולשמירה על העובר

הוקדש על ידי

בעלה והילדים

הדחת כלים בשבת

הכנה משבת לחול
במסכת שבת (דף קיח.) למדנו, שאסור להכין משבת לחול. כלומר, אסור לעשות דבר בשבת, כאשר אין בו צורך ליום השבת עצמו. ולמשל, אסור לחמם מאכל בשבת לצורך מוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

וכך מבואר במסכת שבת (שם), שאסור להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר עושים כן לצורך מוצאי שבת. כלומר, אין להדיח כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו.

וטעם האיסור, בכדי שלא יטרח אדם ביום השבת, לצורך דבר שאינו לכבוד השבת עצמה. (הראב"ד פכ"ג ה"ז. וכ"כ הרב המגיד בדעת הרמב"ם).

הדחת כלים לאחר סעודה שלישית
ומרן השלחן ערוך (סימן שכג) כתב בזו הלשון: מדיחין (שוטפים) כלים (בשבת) לצורך היום. כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול. אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין. וכלי שתיה מדיחין כל היום, שכל היום ראוי לשתיה.

הדחת כוסות
ומן הדברים נמצאנו למדים, כי כלי שתיה, כגון כוסות וכדומה, מותר להדיחן אפילו אחר סעודה שלישית, הואיל ויתכן בהחלט שיהיה צורך בכלים אלה אף לאחר הסעודה. אולם כלי הסעודה, כגון צלחות וסכו"ם וכדומה, אסור להדיחן אחר סעודה שלישית.

הדחת כוסות לאחר שקיעת החמה
והדבר פשוט, שאם אכלו סעודה שלישית בשעה מאוחרת, עד שסיימוה לאחר השקיעה, אסור לשטוף כוסות ושאר כלי השתיה לאחר הסעודה, הואיל ואסור לשתות לאחר הסעודה (אחר השקיעה) עד שיעשו הבדלה כדין.

הדחת כלים לאחר סעודה שלישית כשיש בהם עוד צורך
וכמו כן להיפך, לגבי כלי הסעודה, כגון צלחות וסכו"ם. שאם אכלו סעודה שלישית בשעה מוקדמת מאד, ורוצים אחר כך להשתמש שוב בכלי הסעודה, מותר לשטפם אפילו אחר סעודה שלישית. שכל האיסור בזה אינו אלא משום, שבדרך כלל לאחר הסעודה שלישית, לא אוכלים יותר בכלים אלה, אבל אם ידוע שיבואו להשתמש שוב בכלים אלה, מותר לשוטפם בשבת.

ואף שמרן זצ"ל בספרו לוית חן (עמוד קג) כתב להחמיר בזה, משום שראה לרבינו המאירי שכתב, שאחר סעודה שלישית אסור להדיח כלים, אפילו אם רוצה לאכול בהם בשבת. מכל מקום לאחר מכן מצא בתוספות רי"ד שכתב, שכל שרוצה להשתמש בכלים בשבת, מותר להדיחן אפילו אחר סעודה שלישית. (וכן משמע בבית יוסף סימן תקיד). ולפיכך, העיקר להקל בזה.

ולסיכום: מותר לשטוף כלים בשבת, כאשר יש צורך בכלים אלה ליום השבת עצמו. אבל לאחר סעודה שלישית, באופן שנראה שאין עוד צורך בכלי הסעודה, אסור להדיח את הכלים.

וכוסות וכדומה, העשויים לשתיה, מותר לשטפם אפילו לאחר סעודה שלישית (קודם שקיעת החמה). הואיל ויתכן שישתמשו בהם ביום השבת עצמו.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין הדחת כוסות לאחר שקיעת החמה.
כתב מרן בסימן רצט סעיף א׳ אסור לאכול שום דבר וכו׳ חוץ ממים משתחשך עד שיבדיל... אם כן משמע מדבריו שמותר להדיח כלים בשביל לשתות בהם מים גם אחרי שחשכה?! י"ד סיון תשע"ב / 4 ביוני 2012

אף על פי שלדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, מותר לשתות מים לפני ההבדלה, מכל מקום מאחר ולדעת הגאונים אסור לשתות אפילו מים, והדבר הוא חמור מאד לשיטתם, וכבר נחלקו בזה בגמרא בפסחים (קה.). וכן לדעת רבותינו המקובלים יש איסור בדבר. לכן נהגו שלא לשתות אפילו מים עד שיבדילו.
ואמנם אדם שהוא מיקל בדבר כדעת מרן השלחן ערוך, רשאי גם לשטוף את כלי השתיה אחר השקיעה, אך למעשה רוב העולם מחמירים בזה, ולכן כתבנו שאין לשטוף את הכלים, מאחר וברור שלא ישתמשו בהם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה