הלכה ליום ראשון י"ד אב תשע"ג 21 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רבקה בת חנה ז"ל ויוסף בן מרים ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

חנה באוקר

יום ט"ו באב – לאיזה איש להנשא

מחר יחול יום ט"ו באב, שיש לו שייכות לענין הנשואין, כמו שהזכרנו בהלכה הקודמת.
 
נשואין לאדם שאינו שייך לתורה
אמרו רבותינו במסכת פסחים (מט:): "כל הנותן בתו לעם הארץ, כאילו כופתה ומניחה לפני ארי". (כלומר, כל מי שמשיא את בתו לאדם שאינו מקיים את מצוות התורה, הרי הוא כמו שקושר את בתו ומניחה לפני אריה). ובגמרא מבואר, שהחסרון בנשואין לעם הארץ, (שהוא מזלזל במצוות ואינו שייך ללימוד התורה), אינו רק חסרון רוחני, אלא גם כן מבחינה גשמית, הדבר אינו רצוי כלל לטובתה של האשה.
 
וצריך להזהר מאד בעניין זה, בין אם האב אחראי על בתו ובין אם היא אחראית על עצמה, שלא להתפתות להנשא לאדם שאינו שומר מצוות כראוי, מפני שקרוב לודאי שאחרי הנישואין הוא לא ישמור דיני טהרת המשפחה, ובפרט שקיים חשש סביר שגם האישה תיסוג אחור מבחינה רוחנית ללכת אחרי בעלה לזלזל חלילה במצוות. ויש בזה עוד קלקולים אחרים.
 
וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאף אם הבחור נתן הבטחה שהוא מוכן לחזור בתשובה, אין להאמינו על זה כלל, אלא אם יאמנו דבריו בבירור גמור להלכה ולמעשה במשך זמן סביר. (שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן סא).
 
שיהיה הבחור ירא שמים ובעל מידות טובות
ועל כל בת ישראל להשכיל בבחירת השידוך, שיהיה הבחור ירא אלוקים וקובע עיתים לתורה, ואל לה לפנות אל רהבים ושטי כזב, לתת עיניה ביופי או בעושר או בחכמה שאינה חכמת התורה וכדומה. אלא העיקר יראת ה', שיזכו להקים בית נאמן בישראל, בית שהקב"ה משרה בו את שכינתו, ויזכו לגדל את ילדיהם בדרך התורה, כל רואיהם יכירון כי הם זרע ברך ה'. וגם צריך לדקדק שיהיה הבחור בעל מידות נאותות, שיהא אפשר לחיות עימו בשלום, כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ועל הכל יש להרבות בתפילה לשם יתברך על זה, וכתורה יעשה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה