הלכה ליום ראשון ז' חשון תשפ"א 25 באוקטובר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרביץ תורה ברבים, אוהב את הבריות ומכבדן

הרב שלום חזן בן רחל זצ"ל

רב בית הכנסת משכן מאיר בשכונת רמות בירושלים
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

תלמידיו

צירוף לחם קפוא ללחם משנה

הנה ביארנו כבר, כי מצוה לברך בסעודות השבת על "לחם משנה", דהיינו שני לחמים או חלות, והנה מצוי הדבר, שאין לאדם שני חלות ללחם משנה, וברצונו לצרף לחלה האחת שבידו, חלה נוספת מן המקפיא, שהיא עדיין קפואה ואינה ראוייה למאכל, והשאלה הנשאלת אם נכון לעשות כן, או שאין חלה כזו מצטרפת ללחם משנה?

והנה ביארנו כבר, כי אין חיוב לבצוע משתי החלות בסעודת השבת, ולא נאמרה מצות לחם משנה אלא בשעת הברכה, אבל לבצוע אין חיוב אלא מחלה אחת. וכמו שכתב כן הרשב"א בשם רבינו האי גאון, ועוד מרבותינו הראשונים. ומעתה נראה שכיון שאין חיוב לבצוע משתי החלות, אם כן מותר לברך על שתי חלות אף שאחת אינה ראויה עדיין למאכל.

ואף שאין החלה ראויה עדיין למאכל בשעה שהיא קפואה, מכל מקום כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שהואיל והיא עתידה לאחר זמן להיות ראויה למאכל, לאחר שהיא תפשיר, ואין צורך בשום פעולה על מנת להביאה למצב שתהיה ראויה למאכל, ראויה היא גם כעת למצוות לחם משנה. וראיה לדבר ממה שכתב הגאון רבינו עקיבא איגר, לגבי חלה שנאסרה באכילה מכיון שאפו אותה ביום טוב הסמוך ליום השבת (אף שאסור להכין מיום טוב לשבת, ואם עבר והכין מיום טוב לשבת, נאסר אותו הדבר באכילה)., מכל מקום מותר לצרפה ללחם משנה, מכיון שאין האיסור באכילת חלה זו אלא מדרבנן, ולאחר זמן היא מותרת באכילה, ועל כן לענין מצות לחם משנה יש להקל לצרפה לחלה השנייה. ואם כן הוא הדין גם כן לענין חלה קפואה, שאף שיש מניעה לאכלה לפי שעה, מכל מקום מכיון שאחר זמן היא ראויה למאכל, יש לצרפה ללחם משנה במקום שאין שם חלה אחרת.

ועל כן להלכה מותר לצרף חלה קפואה ללחם משנה, והמחמיר לבקש משכנו חלה אחרת שהיא ראויה כבר למאכל, תבא עליו ברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרב
האם בזמן הקידוש על היין יש עניין שחוץ מחלות שבת ויין לא יהיה כלום על השולחן כגון סלטים או תבשילים

תודה רבה ז' חשון תשפ"א / 25 באוקטובר 2020

אין ענין בזה, אלא שהפת תהיה מכוסה. אבל שאר התבשילים כמו סלטים, יכולים להיות על השלחן.  

האם צריך לבצוע את החלה או לחתוך לפרוסות? כ"ט אייר תשע"ז / 25 במאי 2017

במקום שנוהגים לבצוע, אפשר לבצוע, ובמקום שנהגו לחתוך, אפשר לחתוך. ואנו נוהגים לבצוע. ויש לנהוג בכל מקום במנהג דרך ארץ.

האם אפשר להחזיר את החלה חזרה למקפיא? לא להישתמש בה בשבת? כ"ב תמוז תשע"ה / 9 ביולי 2015

מותר להחזיר את החלה למקפיא

האם מותר לצרף בשביל הי״ב לחמים עוגיות קטנות , ופעם הייתי אורח בביתו של רב אחד ועשה כן. האם זה נכון ? ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

יש בדבר מחלוקת לגבי צירוף פת כסנין (עוגה) ללחם משנה. ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שבמקום שאין לו כיכרות אחרות, יוכל לצרף פת כסנין (ונכון שיהיה בה שיעור כזית). וכל שכן לגבי ענין שיסודו רק ממדת חסידות על פי הקבלה, לסדר י"ב כיכרות, שאז בודאי יוכלו לסמוך על דעות הפוסקים שדי בפת כסנין.

מרן שליט"א ביבי"א  ח"ט סי' קח' בהערות על הגרב"צ זצ"ל, העיר עליו, איך התיר לחם משנה קפוא ורק בשע"ד או בדיע' היקל, אבל בלכתחילה חשש למש"כ בשבט הלוי, א"כ איך כתבתם דשרי לכתחילה? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

כתבנו כפי דברי מרן שליט"א בספרו חזון עובדיה, שהם עיקר דבריו בענין זה. וכפי שכתבנו,בודאי שהמחמיר לקחת משכנו לחם אחר לא קפוא, תבא עליו ברכה, אך המיקל יש לו על מה שיסמוך. כפי שסיימנו בפירוש.

האם ניתן לצרף גם חלה פרוסה בשקית (שלמה אך פרוסה)? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

במקום שאין כיכר שלמה, אפשר להשתמש בכיכר פרוסה כשהיא יחד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה