הלכה ליום רביעי א' אדר תשפ"ב 2 בפברואר 2022

אופניים בשבת

רבותינו הפוסקים במאה השנים האחרונות, דנו בענין האופניים בשבת, האם יש לאסור נסיעה בהם בשבת, או שיש להקל בדבר?

ובתחילה, כתב הרב הגאון רבי יוסף משאש, שיש לאסור נסיעה באופניים בשבת, מפני שיש חשש גדול שמא יתקלקלו האופניים תוך כדי נסיעה, והנוסע יבא לתקנם בשבת. ולכן יש לגזור עליהם איסור, כמו שאסרו רבותינו לנגן בכלי שיר בשבת, מחשש שמא יבא לתקנם בשבת.

ובאמת נכון הדבר, שרבותינו גזרו שלא לנגן בשבת בכלי שיר, מחמת החשש, שמא יבאו לתקנם בשבת, וכפי שעינינו הרואות, שהמנגנים בכלי שיר, רגילים לכוין מחדש את מיתרי כלי הנגינה שלהם, ואם יעשו כן בשבת, יש בדבר איסור מן התורה. ולכן גזרו רבותינו איסור על נגינה בכלי שיר בשבת.

והוא הדין לגבי אופניים, שאילו היו רבותינו גוזרים איסור על נסיעה בשבת, מחשש שמא יתקלקלו, היינו מבינים את טעם הגזירה, והיינו אוסרים בהחלט נסיעה באופניים בשבת מטעם זה. אולם למעשה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר והאופניים לא היו בנמצא כלל בזמן חכמי התלמוד, וכיום אין בסמכות חכמי ישראל לגזור גזירות חדשות על ישראל, אם כן קשה לבוא מטעם זה ולאסור נסיעה באופניים בשבת.

ובאמת שכן כתב הגאון רבינו יוסף חיים, בעל ספר בן איש חי, שמכיון שאין בסמכותינו לגזור גזירות, כפי שהיתה סמכות זו נתונה בידם של חכמי התלמוד, לכן אין לדמות את גזירת חז"ל בענין כלי שיר, לנידון השימוש באופניים בשבת.

והגאון רבי עזריאל הילדיסהיימר, כתב לאסור את הרכיבה באופניים בשבת, משום שגלגלי האופניים עושים "חריץ" בקרקע, ויש בדבר איסור בשבת, משום מלאכת "חורש". אך גם את הטעם הזה דחה מרן זצ"ל, שמאחר ועשיית החריץ אינה נעשית על ידי מחרישה, אלא בדרך אגב, על ידי נסיעה באופניים, באופן שגם לא איכפת לנוסע אם נעשה החריץ, אם כן אין להחמיר בדבר מטעם זה, וכל שכן בזמנינו, שאין האופניים עושים חריץ על הכבישים והמדרכות הסלולים.

אולם למעשה, הסכים מרן רבינו זצ"ל, (בספרו חזון עובדיה שבת ח"ד עמוד מג, ובשו"ת יביע אומר ח"י, בהערות על הרב פעלים), שיש לאסור את הנסיעה באופניים בשבת, על פי מה שאמרו במסכת שבת (קיג.), "אם תשיב משבת רגליך - מעשות דרכך", שלא יהיה הילוכך של שבת כהילוכך של חול. שמכאן למדו הפוסקים שאסור לרוץ בשבת, וכפי שנבאר בהלכה הבאה.

ולפיכך, מאחר ועיקר הנסיעה באופניים נעשית למרחקים, שלא כפי הדרך ללכת ביום השבת, יש לאסור ליסוע בהן בשבת. והביא ראיות רבות לדבריו, והאחת, ממה שאמרו במסכת ביצה (דף כה:), שאסור לצאת בכסא בשבת. כלומר, היו נוהגים שאדם חשוב, יושב על כסא, ובני אדם נושאים אותו לכל מקום אליו הוא מבקש להגיע (כפי שמקובל עד היום בארצות המזרח הרחוק). ואסרו לעשות כן בשבת, משום שאין זה כבוד שבת, אלא דרך הליכה של יום חול. ועוד הביא טעמים אחרים להחמיר בזה.

לכן להלכה, אין להקל ליסוע באופניים בשבת, ואפילו לצורך מצוה יש להורות להחמיר בזה. ובהמשך יבואר הדין לגבי ילדים קטנים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מבחינה הלכתית קורקינט יותר קל מאופניים בשבת? י"א אדר תשפ"ב / 12 בפברואר 2022

נראה שאין חילוק ביניהם.

כתבתם בשם הר' עובדיה זצ"ל שאנו לומדים מפסוק שבישיעה שאין לרכוב באופניים. אבל הלא יש לנו כלל האומר שדברי תורה מדברי קבלה לא ילפנן? ד' אדר תשפ"ב / 5 בפברואר 2022

אנו למדים הרבה מאד דינים מדברי קבלה, ובכללם כל דיני פורים שנזכרו במגילת אסתר. מה שאמרו דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן, הוא לגבי גזירה שווה, ולא לגבי דברי הנביאים שיש בהם מצוות לדורות.

יש בגמרא מקומות אין ספור שלמדים מדברי קבלה.

האם אדם שגר רחוק מבית כנסת ןהסיכוי היחידי
שלו לבוא לבית כנסת זה עם אופניים .מה יעשה? א' אדר תשפ"ב / 2 בפברואר 2022

יתפלל ביחידות בביתו, ויתפלל לה' שיזכה לגור במקום תורה. 

חודש טוב ומברך לכבוד הרב,
שאלה נוספת בנוגע לנטילה כשאדם מתפנה באמצע סעודה - הרב כתב רשאי לברך - מה זה אומר?
וכן אם הולך להתפנות לא באמצע סעודה חייב כלי? א' אדר תשפ"ב / 2 בפברואר 2022

יש בזה סוף סוף מחלוקת, לכן כתבנו רשאי ולא קבענו הלכה לגמרי. 

אין צריך כלי. 

האם מותר לנסוע על רולר בשבת? ח' תשרי תשפ"ב / 14 בספטמבר 2021

אין ליסוע על זה בשבת. גמר חתימה טובה,

מה הדין לגבי קטנים בנסיעת אופניים בשבת? כ"א טבת תשע"ח / 8 בינואר 2018

אופניים של קטנים ביותר, כמו תלת אופן קטן, יש להקל בזה לקטנים ביותר, עד גיל ארבע שנים פחות או יותר.

מה הדין בנושא קורקינט , האם מותר או אסור (קורקינט נוסע על 2 גלגלים)? כ"ב שבט תשע"ב / 15 בפברואר 2012

דין קורקינט כדין אופניים, ויש לאסור ליסוע בו בשבת מן הטעמים שכתבתנו בהלכה המצורפת לשאלה.

בהלכה המצורפת לשאלה, הבלעתם והצנעתם את דעתו של רבנו יוסף חיים זצוק"ל.
אם הוא כתב שיש להקל ובכך התיר למעשה רכיבה (יש לומר) על אופניים בשבת - מי אנחנו שנחמיר ונאסור?!
אם תצא מלפני הרב עובדיה יוסף שליט"א פסק שיתיר רכיבה בתנאי שלא יתקנם אם יתקלקלו- רבים יקפידו יותר
להגיע לבית כנסת מועדף אך מרוחק מביתם- ובא לציון גואל אכי"ר. כ"ב שבט תשע"ב / 15 בפברואר 2012

ישנם הרבה פסקים שפסק הגאון רבי יוסף חיים להחמיר ואנו מיקלים. ויש מעט דברים שכתב להקל ואנו מחמירים. וכך היא דרכה של תורה, זה בונה וזה סותר. ואין להתחשב בטעמים, שיותר אנשים יבאו לבית הכנסת וכו'. שאם הדבר אסור, אין בידינו סמכות "לסחור" בדיני התורה כדי ל"הרויח" ענינים אחרים.

האם רכיבה על אופניים כוללת גם בעיה של טלטול במקום שאין ערוב? כ"ב שבט תשע"ב / 15 בפברואר 2012

כוונתינו להחמיר בזה אפילו במקום שיש עירוב, וכל שכן במקום שאין עירוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה