הלכה ליום שלישי כ"ז תשרי תשפ"ה 29 באוקטובר 2024

כיבוד הורים חילוניים

דברי הרמב"ם
כתב רבינו הרמב"ם (פ"ו מהל' ממרים):
"שֶׁאַפִלּוּ הָיָה אָבִיו רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, מְכַבְּדוֹ וּמִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ".
ומכאן למדנו שלדעת הרמב"ם, אפילו אם ההורים הם רשעים ממש, אינם שומרים שבת, כשרות וטהרת המשפחה, יש לכבדם ולירא מפניהם. וכל שכן כשמדובר בחילונים שבזמנינו, שרובם עושים מעשיהם מתוך חוסר הכרת נעימות וחשיבות תורתינו הקדושה, מפני שקבלו חינוך קלוקל מילדותם, ועקרו אותם מאותה הדת שאבותיהם מסרו את נפשם עליה במשך אלפי שנים.

דעת רבינו הטור
אולם באמת שדברי הרמב"ם אינם מוסכמים. כי רבינו הטור כתב: "ולי נראה, שכיוון שאביו רשע אינו חייב בכבודו". והביא ראיה לדבריו. וכדברי הטור פסקו כמה ראשונים.

הסבר דברי הרמב"ם
לעומת זאת, הגאון רבי יעקב ברלין (מרבני פיורדא שבגרמניה לפני כשלוש מאות שנה), כתב בשם רבינו יהונתן אייבשיץ, לבאר את שיטת הרמב"ם באופן מעניין:

מבואר בגמרא במסכת קידושין (מט:), "האומר לאישה, "הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק", אף על פי שהוא רשע, מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה בלבו".

ולפי זה, מסביר הגאון רבי יעקב ברלין, יש לההסהביר את דברי הרמב"ם לגבי כיבוד הורים רשעים,  כי הבן חייב לכבד את אביו, משום שיש לחשוש לכך שאולי האב הרהר תשובה בלבו, ואז נמצא שהאב אינו באמת רשע. ואמנם הרבה פוסקים חלקו על דברי הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, משום שלדבריו אין החיוב לכבד את אביו הרשע אלא מספק, ומדברי הרמב"ם משמע שהוא בתורת ודאי, וכתבו כמה וכמה הסברים אחרים לשיטת הרמב"ם.

הדין למעשה
ולהלכה, מרן השלחן ערוך פסק כדברי הרמב"ם בזה, שאפילו אם ההורים רשעים חייב לכבדם, וכן פסק להלכה מרן זקני רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, ובפרט בדורותינו, שהשגחת השם יתברך אינה גלויה כמו בזמן שהיו הניסים מצויים, והיו משתמשים בבת קול, וצדיקי הדור היו מונהגים בהשגחה פרטית הנראית לעין כל, ובזמנינו נכרתה האמונה מדלת העם, והנהגת ה' היא בהסתר פנים, ולכן יש להתייחס אף להורים רשעים בכבוד, כדי שיתאהב שם שמים על ידיהם.

הורים שעויינים את בנם
אולם הוסיף מרן רבינו זצ"ל וכתב, שכל זה הוא דווקא כשההורים אינם מפריעים לבניהם שזכו לחזור בתשובה, ומוקירים אותם על אומץ רוחם לחזור בתשובה, או לכל הפחות נשארים אדישים כלפיהם, אבל אם הם עוינים אותם על כך שחזרו בתשובה, וצוררים להם בגלל שנאתם לדת, הרי הם בכלל המינים והאפיקורסים שודאי אין לכבדם, ומנעם ה' מכבוד, ואם אפשר עדיף שהבן יפרד לגמרי מהורים כאלה וידור בעיר אחרת, כדי שלא יפגוש בהם. וכל זה יעשו אחר ישוב הדעת כראוי, והתייעצות עם אנשים תלמידי חכמים יראי שמים ונבונים, שיורו אם אכן זו הדרך הנכונה, לעזוב לגמרי את ההורים שגידלו את בנם במשך כל השנים, או אולי ניתן להסתפק במצב בו ההורים פוגשים את בנם רק לעיתים רחוקות.

ובכל מקרה, הן לפי דעת הטור, והן לפי דעת הרמב"ם, ואפילו באב שהוא עויין את בניו שחזרו בתשובה, מכל מקום אסור לצער את ההורים ולזלזל בהם. וכמו שאמרו בזהר הקדוש, שרחל אמנו לא זכתה לגדל את בנה יוסף, משום שציערה את אביה, לבן הארמי, בענין התרפים שגנבה ממנו.

מי שבנו סר מן הדרך
ומי שחלילה וחס בנו או בתו סרו מן הדרך הישרה, לא ימהר לעזבם ולנתק איתם את הקשר, שבדרך זו לא תצמח כל תועלת, אלא ישתדל לקרב את בנו או בתו כמה שיוכל, אולי יחזרו בתשובה שלימה, ואולי בניהם יחזרו בתשובה שלימה. וגם בזה, יש להתייעץ עם תלמידי חכמים פקחים ובקיאים בחינוך שיורו באיזו דרך ישכון אור. וכבר ראינו כמה מעשים בילדים שסרו לגמרי מן הדרך, והוריהם המשיכו להרעיף עליהם אהבה, ולבסוף הם או בניהם, נעשו שומרי מצוות יראי שמים. והשם יתברך יחזיר את כל פושעי ישראל בתשובה שלימה. אמן.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה