הלכה ליום שלישי י"א חשון תשפ"ה 12 בנובמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנפטר בי״א בחשון תש״פ והיום חמש שנים לפטירתו
רוח השם תנחינו בגן עדן עם שאר הצדיקים והצדיקות
ולגאולה ולתשובה שלמה לכל עם ישראל

הוקדש על ידי

המשפחה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם.

ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפרת משכבו" ופירוש המילים הללו, "עלי יבוא כל רע הראוי לבוא על נפשו". כלומר, מקבל עליו הבן מעט יסורים בשביל שאביו לא יסבול ולא תבוא עליו כל רעה.

מה הכוונה בזה?
אמנם דנו המפרשים, מהי המשמעות של אמירת "הריני כפרת משכבו"? ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שאין הכוונה בזה שבאמת יבואו יסורים על הבן במקום אביו, והביא ראיות לדבריו, שבאמת כל הכוונה בזה היא רק דרך כבוד, וגם בזכות מה שהבן אומר כן, מועיל הדבר שלא יארע צער לאביו.

ובספר אביר הרועים (תחילת חלק שני) פירשנו בזה, כי הכוונה במה שאומרים הריני כפרת משכבו, היא שלא יבוא צער על הנפטר בהיותו בקברו. כי כידוע בשנה הראשונה אחר הפטירה, הוא עיקר הדבר שלא יארע לנפטר שום צער מצד שכיבתו בקברו, ולכן יש להזכיר את ענין "משכבו" של הנפטר דוקא בשנה הראשונה, ובמשך כל השנה, כי אז יש לבקש עליו רחמים שלא יצטער בקבורתו.

מתי צריך לומר "הריני כפרת משכבו"?
במה דברים אמורים, שהבן או הבת צריכים לומר "הריני כפרת משכבו"? דוקא תוך שנים עשר חודש מפטירתו, אבל לאחר שנים עשר חודש אומרים "אבי זכרונו לברכה". והטעם שאין צורך להמשיך לומר "הריני כפרת משכבו" גם לאחר שנים עשר חודש, הוא משום שעיקר הרעה שעלולה לבוא על הנפטר, היא דוקא בתוך שנים עשר חודש מפטירתו, אבל לאחר מכן בדרך כלל הנפטר יצא חופשי ואינו זקוק להצלה כזו.

ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאינו חייב לומר "הריני כפרת משכבו" או "זכרונו לברכה", אלא כשאומר בשם אביו איזה דבר הלכה, וכלשון הברייתא "היה אומר דבר שמועה מפיו", שלשון דבר שמועה היינו דברי תורה דווקא, אבל כשמזכיר מאביו דבר במילי דעלמא (בעניני העולם) שאינם דברי תורה, אין צריך להוסיף מילים אלו. וכן כשמזכיר בשם אמו איזה הנהגה טובה שהייתה לה וכדומה, צריך להוסיף מילים אלו. וכגון שמספר אודותיה שנהגה לברך על הדלקת נרות שבת קודם ההדלקה כדעת מרן השולחן ערוך, וכן כל כיוצא בזה, ובהלכה הבאה ידובר בעניין אמירת קדיש אחר פטירת ההורים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה