הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תשפ"ב 29 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון ומהיר משורש נשמתה עבור

צליל סולטנה בת אילנית

הוקדש על ידי

משפחתה

דברים שמצריכים נטילת ידיים

שאלה: האם לאחר גזיזת הצפרניים חייבים ליטול ידיים כפי שמחויבים ליטול ידיים בבוקר?

תשובה: עיקר דין נטילת ידיים או רחיצת הידיים, נחלק לארבעה חלקים. יש את דין נטילת ידיים בשחרית, כלומר, אחר הקימה בבוקר. ויש דין נטילת ידיים לסעודה, כלומר, לפני אכילת סעודה עם פת. ויש דין נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה, וכגון אדם המטבל כרפס במים ואוכל, שצריך ליטול לפני כן את ידיו כמו שנוטל ידיו לסעודה. (בלי ברכה). ויש דין נטילת ידיים לאחר שנוגע אדם במקום לא נקי, או נמצא במקום שיש בו רוח טומאה, או עושה דבר הגורם לחיוב נטילת ידיים.

דברים שמצריכים נטילת ידיים
בגמרא במסכת פסחים (דף קיב.) מבואר שחייב אדם ליטול ידיו לאחר נטילת הצפרניים. ומי שאינו נוטל ידיו אחר נטילת הצפרניים, מפחד יום אחד ואינו יודע ממה מפחד. (כלומר, ענין סגולי יש כאן, שמי שאינו נוטל ידיו לאחר נטילת צפרניים, יגיע לו פחד). וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן ד סעיף יט).

וכתב הרב רבי דוד אבודרהם (מגדולי חכמי ספרד לפני כשש מאות שנה) בשם ספר התשב"ץ, שבעה דברים צריכים נטילה, כלומר, שבעה דברים, העושה אותם צריך אחר כך ליטול את ידיו. ואלו הן: הקם מן המטה (כלומר, לאחר השינה). והיוצא מבית הכסא והיוצא מבית המרחץ (כפי שביארנו בהלכה יומית), והנוטל צפרניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף את ראשו. עד כאן. (וקרוב לדברים הללו כתב גם המרדכי (ברכות סימן קצד) ועוד מגדולי הפוסקים, הובאו בבית יוסף).

ומרן בשלחן ערוך (אורח חיים סימן ד סעיף יח) כתב בזו הלשון: אלו דברים צריכין נטילה במים: הקם מהמטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים, ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו (כלומר, מחפש אחר כנים), והמשמש מטתו, והנוגע בכנה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא, תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם, יוצא מדעתו.

ומבואר אם כן בדבריו, שמי שנטל (גזז) את צפרניו, חייב ליטול אחר כך את ידיו.

ובהלכה הבאה נבאר מה הטעם לנטילה זו, ובאיזה אופן יש לעשותה, האם כפי שנוטלים ידיים בבוקר, או שדי ברחיצת הידיים בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב.
האם גם אישה חייבת בכל הנטילות האלה? והאם צריך לברך על הנטילת ידיים או רק לנטול עם נטלה? כ"ה טבת תשפ"ב / 29 בדצמבר 2021

אין הבדל בין אשה לאיש בכל הדינים הללו.

מברכים על נטילה של שחרית (בבקור אחרי שקמים), ועל נטילת ידיים לסעודה בלבד. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה