הלכה ליום ראשון כ"ה תשרי תשפ"ה 27 באוקטובר 2024

הקדמה להלכות כבוד אב ואם

כבד את אביך ואת אמך
שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כבד את אביך ואת אמך" ונאמר "כבד את ה' מהונך", השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום (המקום, היינו הקדוש ברוך הוא.) נאמר "איש אמו ואביו תיראו" ונאמר "את ה' אלוקיך תירא", השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום.

תנו רבנן (שנו חכמים): שלשה שותפין באדם, הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו, ופירוש הדברים, שביצירת האדם שותפים האב והאם, והקדוש ברוך הוא נופח בו נשמה. ועוד אמרו רבותינו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אומר הקדוש ברוך הוא, מעלה אני עליכם כאילו דרתי ביניכם וכבדתם אותי.

כבוד האב וכבוד האם
תניא, רבי אומר, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו, לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא כבוד אב לכבוד אם. וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מתיירא מאביו יותר מאמו, לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא מורא אם למורא האב. (שנאמר "איש אמו ואביו תיראו".)

עד היכן כיבוד הורים?
שאלו את רבי אליעזר, עד היכן כבוד אב ואם? אמר להם, צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו, פעם אחת בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בסכום של שש מאות אלף דינרי זהב, והיה מפתח של אותו מקום שבו האבנים נמצא תחת הכר שישן עליו אביו, ובכדי לא לצער את אביו, לא הקיצו משנתו, לשנה האחרת, נתן הקדוש ברוך הוא שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו, ומכר אותה לחכמי ישראל בעד אותו סכום שהפסיד בשביל כבוד אביו.

ועוד סיפרו שם בגמרא על דמא בן נתינה, שפעם אחת היה לבוש בגדי זהב מאותם של נכבדי רומי, והיה יושב בין גדולי רומי, ובאה אמו וקרעה ממנו את אותו הבגד, וטפחה על ראשו וירקה בפניו, והוא לא הכלימה.

ועוד הביאו שם (דף לא:) מעשה ברבי טרפון, שבכל פעם שהייתה אמו יורדת ועולה למיטתה (שהייתה גבוהה מן הארץ) היה כורע כדי שתוכל אמו לרדת על גבו (דהיינו שהיה משמש לה כ"דרגש" לעלות ולרדת ממיטתה.) ועוד הובאו שם בגמרא כמה מעשים בגודל מצות כבוד אב ואם ועד היכן הדברים מגיעים. ומרן רבינו יוסף קארו, בשולחן ערוך (יו"ד ס"י רמ) פתח את הלכות כבוד אב ואם "צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם", כי מצוה זו היא יקרה מאד, ובנקל יכול אדם להיכשל בה, ועל כן החובה מוטלת על כל אדם להיזהר הרבה במצוה זו לקיימה כהלכתה, ובימים הקרובים יובאו ברצות ה' עיקרי דיני כבוד אב ואם, ממה שביארנו לפני כמה שנים, ובסדר נכון בעזרת ה'.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה