הלכה ליום רביעי כ"ט חשון תשפ"ג 23 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום עגיב בן רינה ואמיליו ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

הוצאת גרעינים מן הפירות

ההלכה מוקדשת גם לרפואת מורינו ורבינו הגאון
רבי שמעון (בעדני) בן חביבה בתושח"י
שה' יתברך ירפאהו רפואה שלימה. אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לו
הוקדש על ידי
הלכה יומית

- - - - - - - - -  -

שאלה: האם מותר להוציא בשבת את הגרעין מן התמר או מן המשמש לפני האכילה?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ושלא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן). ועתה לנדון השאלה:

הנה לכאורה, הואיל והגרעינים הם הפסולת, והפרי הוא האוכל, אסור לברור את הגרעין מן הפרי בשבת, אלא יש לאכול את הפרי עם הגרעין, ואחר כך יוכל לפלוט את הגרעין מפיו.

אולם כבר הזכרנו לפני כן, את שיטתו של רבינו יעקב אבולעפייא, שכתב שאין איסור לברור בשעת האכילה ממש. והיות ואת הגרעינים מוציאים בשעת האכילה ממש, לא שייך בזה איסור בורר. וכן כתבו הרבה פוסקים, ובהם המשנה ברורה (בסימן שכא). אולם כתבנו שלהלכה אין אנו פוסקים כדברי רבינו יעקב אבולעפיא, (אלא מצרפים את שיטתו כסניף בצירוף טעמים אחרים להקל). ולפיכך נראה לכאורה שאין להקל בדבר.

אולם מדברי הפרי מגדים, ועוד מגדולי הפוסקים, משמע שיש טעם נוסף להקל בנדון זה, והוא משום "שאי אפשר בלא זה". כלומר, דבר שקשה לאכלו בלא לברור תחילה, לא שייך בו איסור בורר בשבת. ולכן תמר, שדבר משונה הוא לאכלו עם הגרעין שבתוכו, מותר להוציאו תחילה ואחר כך לאכלו. (ובפרט שיש לצרף לזה סברא נוספת, והיא מה שהזכרנו כבר, שדבר שהוא דבוק, לא שייך בו איסור בורר).

ובפרט יש להקל בזה בתמרים מיובשים, שהרבה פעמים חובה מן הדין לבדקם מן התולעים לפני האכילה, שאז בודאי שמותר להוציא מהם את הגרעין, ולבדקם היטב. וכן הדין לגבי דובדבנים, במקום שצריך לבדקם מן התולעים, שיש לפתחם, ולהוציא את הגרעין, ואחר כך יאכלם. וכן הדין לגבי שזיפים.

אולם נכון להחמיר שלא להוציא גרעינים של כמות גדולה של תמרים, אפילו אם כוונתו לאכלם מיד, אלא יוציא את הגרעינים אחד אחד. (וזאת משום שדעת רבינו פרץ, שאפילו לקלף שומים ובצלים אין להקל אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה יחד, שנראה כבורר בשבת. וכן הדבר לגבי כל אופן שבורר בשבת, אפילו בהיתר, כגון שמקלף גרעינים על מנת לאכלם יחד, שנכון להחמיר לקלפם אחד אחד, ולא לקלף כמות גדולה בכדי לאכלה בעוד כמה דקות. אף שמן הדין יש מקום להקל בזה. וכפי שפסק בספר ילקוט יוסף).

ולסיכום: מותר להוציא בשבת את הגרעינים מן התמרים או המשמשים, על מנת לאכלם מיד. בפרט יש להקל בזה כאשר יש צורך לבדקם מן התולעים. ונכון להחמיר שלא לעשות כן אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה בבת אחת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לרסק עגבניות בשבת בכדי לאכול את זה עם "ג'חנון"?
האם יש כאן מלאכת טוחן? ט' כסלו תשע"ב / 5 בדצמבר 2011

אם עושה כן כדי לאכלו לאלתר, מותר, ועל ידי מזלג.
אבל על ידי פומפיה אסור.

קשה לי להבין את הטעם או התירוץ של "אי אפשר בלא זה" 
אז שלא יאכל תמרים בשבת!
מישהו מחייב אותו?
אם הדבר נוגע בברירה אז יימנע עצמו 
 
ועוד שמצינו בגמרא באותו מקום במסכת שבת על כמה וכמה חכמים 
שהיו בדרכים שונות מוציאים הגלעין מפיהם ומשליכים או יורקים אותו לאחורי השולחן וכו
אולי משם ראיה שאין לברור ביד לכתחילה כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

הכוונה היא, שמכיון שאי אפשר בלא זה, הרי זו דרך אכילה ואין זו דרך ברירה. וכמו ברירה ביד ולאלתר שהותרה מן התורה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה