הלכה ליום שלישי כ"ח חשון תשפ"ג 22 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רועי חי כהן בן מזל ז"ל

אדם כל כך טוב בעל מושלם אבא צעיר לילדים הלך מהמחלה הארורה. עד יומו האחרון עסק בגמילות חסדים וגמ"ח שהוא פתח לנזקקים. ירחם השם וישמור עליו ויחזיר אותו במהרה עם המשיח אמן. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הקהילה של הרב אביתר

הפרדת מאכל ממאכלים אחרים

לשאלת רבים: בהיות ובימים האחרונים יצאו פירסומים אשר לא כן, בענין עמדותיו של מרן זצוק"ל בנושאים שונים, העומדות בניגוד לדברים מפורשים שהורה בימי חייו בשיעוריו, וכן בדרכו בקודש הבאה לידי ביטוי על ידי תלמידיו ובניו ממשיכי דרכו, הננו להודיע כי אין שחר לפירסומים הללו, ואין בהם אמת אפילו במקצת.

----------------------

שאלה: מי שמוגש לפניו סלאט ירקות, ומעורב בו בצל, והוא אינו אוהב בצל, האם מותר לו להוציא את הבצל ולפנותו לכלי אחר. וכן ילד, שמוגש לפניו מאכל, ומעורב בו מאכל שהוא אינו אוהב, האם מותר לאמו להוציא את המאכל שהוא אינו אוהב מן הצלחת?

בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ולא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת). ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

ביארנו כבר, שלענין מלאכת בורר בשבת, אין צורך שיהיו מעורבים "אוכל" ו"פסולת" ממש. אלא כל דבר שהוא אינו חפץ בו באותה שעה, נחשב כפסולת לעומת הדבר השני. ולכן, מי שמונחים לפניו בקערה תפוחים ותפוזים, והם מעורבים יחד, והוא חפץ רק בתפוזים, אסור לו להוציא את התפוחים מהקערה, שהרי הוא בורר פסולת מתוך אוכל.

ומעתה, מי שהוגש לפניו סלאט ירקות, ובסלט מעורבות חתיכות בצל, והוא אינו אוהב בצל, אסור לו להוציא את חתיכות הבצל מן הסלאט ולאכלו, הואיל והוא בורר פסולת מן האוכל. אלא יאכל את שאר הירקות, ויותיר את הבצל לבדו.

וכן ילד שהוגש לפניו דבר מאכל, כגון אורז עם אפונה, והוא אינו אוהב אפונה, אסור להוציא עבורו את האפונים מן האורז, משום שהאפונים נחשבים פסולת כלפיו.

אולם יש אופן שיש להקל בזה, שאם אמו או אביו של הילד מוכנים לאכול את האפונה, הרי שכלפיהם האפונה נחשבת "אוכל", ולכן מותר להם להוציא את האפונים מן האורז, ולאכלם.

וכמו כן כתב מרן הרב זצ"ל, שמי שאוכל סלאט, ומעורב בו בצל, והוא אינו אוהב בצל, אבל חבירו אוהב בצל. מותר לו לברור את כל הבצל עבור חבירו המעוניין בו, ואין בזה איסור משום בורר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להזיז את הבצל לצד של הצלחת ולא להוציא אותו ואז לאכול את הסלט? ז' כסלו תשפ"ג / 1 בדצמבר 2022

אסור להוציא אותו מהתערובת, למשל מהסלט, הצידה. אלא תאכל מה שאתה אוהב בלי להזיז אותו.

אם מונח לפני סלט כמצוין בהלכה בצלחת רחבה, מותר להפריד את הבצל משאר הסלט באופן שבו מזיזו לצד הצלחת? י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

אסור להוציא את הבצל מן הסלט לצד הצלחת. אלא יאכל את הסלט וישאיר את הבצל.

האם מותר לקלף רימון בשבת? י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

מותר לקלף רימון בשבת, כשבא לאכלו לאלתר.

מה הדין של מלחיה שיש בתוכה אורז? האם קיים בזה איסור בורר? י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

מותר להשתמש בשבת במלחיה שיש בתוכה אורז.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה