הלכה ליום שני כ"ז חשון תשפ"ג 21 בנובמבר 2022

הפרדת עצמות הדגים בשבת

בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו ולא על ידי כלי (כגון מסננת). ושיברור את האוכל מן הפסולת ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

וביארנו שאין איסור ברירה בשבת בדבר שהוא כ"דרך האכילה", כגון בצל, שסביבו קליפה, או ביצה, שמותר לקלפם בשבת, הואיל וכך היא "דרך אכילתם". אלא שאין להקל בזה אלא כשעומד בסמוך ממש לאכילתם, אבל לקלפם על מנת לאכלם לאחר כחצי שעה, אסור, שאין זו דרך "אכילה", אלא דרך "ברירה".

ועתה נדון לגבי הפרדת העצמות מן הדגים בשבת. שלכאורה, הפרדת העצמות היא בכלל ברירת "פסולת מתוך אוכל", האסורה בשבת. אולם לפי מה שביארנו בכמה טעמים, נראה שיש להקל בזה, בפרט שכן הדרך לעשות תמיד, להוציא תחילה את העצמות, ואחר כך לאכול את הדג.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך בענין זה בתשובה שנדפסה לפני כחמישים שנה בירחון "קול סיני", והביא כמה וכמה טעמים להקל בזה.

הטעם הראשון, לפי שהעצמות מחוברות ודבוקות לדג, ובדבר מחובר לא שייך איסור ברירה, כמו שכתבנו לענין קילוף תפוחים בשבת, שמותר לעשות כן אפילו על ידי מקלף, הואיל ואין זה בכלל "בורר", אלא דומה הדבר לחיתוך הפרי לשניים, ואם כן נראה שהוא הדין לגבי עצמות הדגים, שהואיל והם דבוקים לדג, הפרדתם אינה בכלל ברירה בשבת.

ועוד הביא טעם להקל בזה, לפי שיטת הגאון רבינו יעקב אבולעפייא, שכתב שכל שבורר בשעת האכילה ממש, אין זה בגדר "בורר", הואיל וכך היא דרך האכילה, ודבר שהוא בדרך אכילה אינו אסור בשבת. ואף שרבים חולקים על שיטת רבינו יעקב אבולעפייא, מכל מקום יש לצרף את שיטתו כסניף להקל בדבר.

ועוד יש לצרף להיתר בזה, את שיטת הרבה מהפוסקים שסוברים שלא שייכת מלאכת בורר, אלא בדבר שהוא גידולי קרקע, כגון פירות וירקות ותבואה, אבל דגים שאינם גידולי קרקע, לא שייך בהם איסור בורר. ויש לצרף גם שיטה זו להקל בנדון שלנו.

ולכן להלכה, מותר להפריד בשבת את השידרה עם כל העצמות מן הדג, ואחר כך לאכלו. אולם אם כבר הוצאו העצמות מן הדג, והם מונחות בצלחת עם חתיכות הדג, אסור להוציאם מן הצלחת לגמרי, הואיל ובכך הוא בורר פסולת ממש מן האוכל, שאין העצמות מחוברות עוד לדג, ולכן לא שייך הטעם העיקרי שכתבנו להקל בזה. אלא יניחם בצד הצלחת ויאכל כדרכו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב רציתי לדעת פולי קפה שטוחנים במכונת קפה אם גוי עשה לי במכונה קפה יש בעייה עם זה יש בישול כי פולי קפה הם כבר קלויים כ"ז חשון תשפ"ג / 21 בנובמבר 2022

בקפה, כאשר אין בו בעיות של כשרות,אין איסור בישולי גויים. כי עיקר המשקה הם המים, ובמים לא שייך איסור בישולי גויים כיון שהם נשתים גם כשאינם מבושלים. 

שלום רב,
במסיבת הפתעה למר"ן זצ"ל לרגל יומולדת 70 נראית שם אשה שלכאורה אינה ביתו המבקשת את ידו של הרב והוא נותן לה אותה והיא מנשקת אותה. האם הדבר מותר ומה להורות להלכה?

תודה רבה. כ"ז חשון תשפ"ג / 21 בנובמבר 2022

אלו בנותיו ונכדותיו. הרב לא הרשה לאשה זרה לנשק את ידו, והיה מחמיר בזה מאד. וכן יש להורות, בפרט בזמנינו, לאסור בכל תוקף.   

האם מותר להוריד את העור מהדג/עוף? ח' אלול תשע"ז / 30 באוגוסט 2017

מותר לעשות כן תוך כדי האכילה.

הרב כתב בסוף ההלכה על הפרדת עצמות דגים בשבת שאחרי שכבר הוציא את העצמות ש " אסור להוציאם מן הצלחת לגמרי.. אלא יניחם בצד הצלחת ויאכל כדרכו". לאור זאת יוצא לכאורה שמותר להפריד פסולת מאוכל בתוך הצלחת, כל עוד לא מוציא הפסולת מהצלחת לגמרי. האם אכן כך ההלכה שמותר להפריד פסולת מאוכל בתוך הצלחת? ד' אלול תשע"ז / 26 באוגוסט 2017

הכוונה היא, שמותר כאשר מוציאים את העצמות, להניחם בכל מקום שירצה. ואם הניחם בצד הצלחת, לא יוכל לסלקם לגמרי מן הצלחת אחר כך, כי אין זה בדרך אכילה אלא בדרך ברירה.

האם אין הסכנה שבבליעת עצמות הדג גם סיבה להקל בדבר? י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

אילו טעם זה היה נכון, יכולנו לומר שלא יאכלו כלל דגים בשבת, אבל לא נתיר אכילת דגים בכדי להכנס לסכנה ואז נתיר איסור בורר.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה