הלכה ליום ראשון כ"ג אדר תשפ"ד 3 במרץ 2024

המשך דין חלות מתוקות

שלמנהג הספרדים אין לצאת ידי חובת סעודות השבת בחלות מתוקות
בהלכה שפורסמה שבוע שעבר, ביארנו שחלות מתוקות, שמורגש בטעמן טעם הסוכר או הדבש שנמצא בהן, ברכתן "בורא מיני מזונות" ואין לברך עליהן "המוציא לחם מן הארץ". וכמו כן אין לצאת ידי חובת סעודות שבת בחלות כאלו. וכל זה לדעת מרן הבית יוסף שקבלנו הוראותיו. אולם לדעת הרמ"א ולמנהג אשכנז, יש לחלות אלה דין לחם לכל דבריהם. ולפיכך, ספרדי המתארח בסעודות השבת אצל חבירו האשכנזי, אינו רשאי לצאת ידי חובת סעודת שבת ולברך "המוציא לחם מן הארץ" על חלות אלה, וכמו שהסברנו.

אופן בו ניתן לצאת ידי חובת סעודות שבת ולברך המוציא על חלות מתוקות
האוכל עוגה יותר משיעור "קביעת סעודה", שהוא שיעור כמאתים וששה עשר גרם, מברך על העוגה ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולאחר אכילתה מברך ברכת המזון, כדין פת לחם ממש. ולפיכך, הבא לאכול שיעור כזה של עוגה, צריך ליטול את ידיו כדין הבא לאכול לחם. ובודאי שהוא הדין לגבי חלות מתוקות, שאף על פי שכאמור לדעת מרן הבית יוסף ברכתן בורא מיני מזונות, מכל מקום אם אוכל מהן שיעור של מאתים וששה עשר גרם, צריך ליטול ידיו לפני אכילתן ומברך עליהן המוציא לחם מן הארץ וברכת המזון כדין פת לחם.

ולפיכך, ספרדי המתארח בסעודות השבת אצל חבירו האשכנזי, והלה הגיש לפניו חלות מתוקות כמנהגם, אף על פי שבודאי אינו רשאי לברך "המוציא לחם מן הארץ" ולצאת ידי חובת סעודות השבת בחלות הללו, מכל מקום אם יאכל מן החלות שיעור גדול של כמאתיים וששה עשר גרם, (ובחלות מתוקות הדבר אינו קשה כל כך), יוכל לכל הדעות לברך על החלות הללו ברכת המוציא, וכמו כן יצא ידי חובת סעודת שבת.

אם יש לצרף את שיעור שאר המאכלים לשיעור "קביעת סעודה"
נחלקו הפוסקים, לגבי שיעור "קביעת סעודה", האם הכוונה היא שיש לאכול מן הפת שיעור של יותר ממאתיים גרם, או שניתן לצרף לשיעור זה את שאר המאכלים הנאכלים תוך כדי הסעודה, כגון בשר ודגים וכדומה. שלדעת המגן אברהם, שאר המאכלים מצטרפים לשיעור זה, אולם מרן החיד"א כתב שדברי המגן אברהם אינם מוכרחים, ולפיכך אין הלכה כדבריו בזה, ואין לצרף את שאר המאכלים לשיעור קביעת סעודה.

ולסיכום: חלה מתוקה שמורגש בה טעם הדבש או הסוכר, ברכתה בורא מיני מזונות לדעת מרן השלחן ערוך. ולכן אין לברך "המוציא" על חלה כזו בסעודות השבת. והאשכנזים נוהגים לברך על חלות אלה "המוציא לחם מן הארץ".

וספרדי המתארח אצל חבירו האשכנזי, והלה מגיש לפניו מחלות אלה, לא יוכל לברך עליהן "המוציא", אלא אם יאכל מן החלות שיעור של כמאתיים ועשרים גרם, שאז לכל הדעות ברכתן המוציא לחם מן הארץ.

אבל ספרדי בביתו, לא ינהג כן, משום שעדיין יש מחלוקת הפוסקים (בתחילת סימן קנח) האם יש ליטול ידיים "בברכה" על אכילת חלות כאלה, אפילו כשאוכל שיעור גדול של מאתים וששה עשר גרם. ואף על פי שיש אומרים שהמנהג לברך על נטילה זו, מכל מקום לכתחילה נכון להזהר שלא לעשות כן, אלא יאכל פת ממש מחלה רגילה כשיעור כביצה, ואחר כך יוכל לאכול מה שירצה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה. כאשר אני מכין לעצמי פרוסת/ות לחם עם שוקולד/דבש וכו', אני מברך המוציא. במה שונה החלה המתוקה שיש בה קצת מן המתוק וברכתה משתנה ? הרי בשני המקרים הלחם הוא לחם לכל דבר.. הרי גם על פיצה מברכים המוציא .. אשמח לביאור בנושא. תודה מיכאל. ט"ז תשרי תשפ"ב / 22 בספטמבר 2021

מפני שמה שקובע את ההגדרה של המאכל, הוא המאכל כפי שייצרו אותו. לדוגמא, אם תקח קמח ותעשה עיסה ותטגן אותו בשמן, ברכתו תהיה מזונות, אבל אם תקח דבר שכבר נעשה פת, וחל עליו הדין שברכתו המוציא, ויש לו חשיבות של פת, וכעת תטגן פרוסות שלימות ממנו, ברכתו תשאר המוציא, כי לא די בכך שמערבים לאחר האפיה דברים אחרים, בכדי להפקיע ממנו תורת לחם.

כתבתם "אלא אם יאכל מן החלות שיעור של כמאתיים ועשרים גרם", ​בתוך כדי אכילת פרס, הלוא כן? ט"ז אייר תשע"ח / 1 במאי 2018

מדברי הפוסקים משמע לכאורה שאין צריך שהאכילה של שיעור קביעת סעודה תהיה בשיעור של אכילת פרס. וכן פסק הגאון מטשעבין בשו"ת דובב מישרים ח"א סימן מח. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספר הליכות עולם חלק שני, וכן כתב בילקוט יוסף.

ואם בבית הכנסת בסעודה שלישית יש רק חלות מתוקות ,מה יעשה האדם בכדי לצאת חיוב מצוות סעודה? ט"ז אייר תשע"ח / 1 במאי 2018

יאכל שיעור קביעת סעודה. כמו שביארנו.

ומה בעניין הפרשת חלה לבצק מתוק- חלות לשבת מתוקות עם כוס סוכר? י' אייר תשע"ח / 25 באפריל 2018

יש להפריש חלה גם מבצק של עוגות ם יש שם שיעור חלה.

האם מותר לכתחילה, לאכול שיעור של 216 גרם בסעודת ליל שבת ולצאת בזה ידי חובת סעודה? י"ב חשון תשע"ב / 9 בנובמבר 2011

מותר.

מדוע ספרדי לא יכול לברך לכתחילה על חלות מתוקות אם קובעים עליהם סעודה כמו פת הבאה בכיסנין? י"א חשון תשע"ב / 8 בנובמבר 2011

אם קובעלים עליהם סעודה, כלומר שאוכלים מהם כשיעור קביעות סעודה, אפשר לברך עליהם המוציא, כפי שיתבאר.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה