להוסיף מחול על הקודש
צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים, עד שיעברו שעה וחומש (שבעים ושתים דקות זמניות), מזמן שקיעת החמה, כדעת רבינו תם, וכדעת רוב רבותינו הראשונים, כמו שהארכנו בחשיבות הענין להחמיר כשיטת רבינו תם בהלכה מיוחדת.
ומכל מקום, אדם חולה המצטער הרבה מן התענית, וכן נשים מעוברות ומניקות המצטערות הרבה מן התענית, רשאים להקל לטעום מעט זמן אחר צאת הכוכבים.
ההבדלה על הכוס
צריך להבדיל על הכוס במוצאי יום הכפורים, כשם שמבדילים במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב.
בורא מאורי האש – שנת התשפ"ה
בהבדלה שבמוצאי יום הכפורים, יש לברך "בורא מאורי האש". כפי שנוהגים בהבדלה של מוצאי שבת. והטעם שמברכים ברכה זו בכל מוצאי שבת, הוא משום שחידוש בריאתה של האש, הוא במוצאי שבת, כמו שמבואר בגמרא (פסחים נד.), שבמוצאי שבת נתן השם יתברך דעת באדם הראשון, שנזדמנו לו שתי אבנים, והקישן זו בזו, ויצאה מהן האש.
אבל במוצאי יום הכפורים, שאינו מוצאי שבת, לא שייך טעם זה. ובכל זאת יש לברך על האש, משום שבמשך יום הכפורים, היה אסור להבעיר אש, ועתה חזר ההיתר להבעירה. לכן אנו מברכים "בורא מאורי האש", על חידוש ההיתר להבעיר אש.
ולכן יש להקפיד, שתהיה האש שמברכים עליה, אש מנר "ששבת". כלומר, נר הדולק מערב יום הכפורים, או נר שהודלק מנר אחר שדלק מערב יום הכפורים, שבעצם יום הכפורים היה אסור להבעיר ממנו אש, ועתה, במוצאי יום הכפורים, מותר להבעיר ממנו אש.
ואם אין לו נר שדלק מערב יום הכפורים, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בכל שנה ושנה, יש להורות שלא יברך כלל בורא מאורי האש. אבל בשנה זו (התשפ"ה), שיום הכפורים בלאו הכי חל בשבת, מי שאין לו נר ששבת, יוכל לברך על נר רגיל, שהודלק זה עתה. שהרי יש לברך על הנר, מאותו טעם שאנו מברכים עליו בכל מוצאי שבת. (שו"ת יחוה דעת ח"א סי' סג, וחזון עובדיה על הימים הנוראים עמוד שפג).
בורא מיני בשמים
בהבדלה של מוצאי יום הכפורים, אין לברך על הבשמים. ואפילו בשנה זו, שיום הכפורים חל בשבת, אין לברך על הבשמים. ומכל מקום כתב מרן רבינו זצ"ל (בספרו עמוד שפד), שטוב הדבר, שלאחר הטעימה מן הכוס כדת, יביאו לפניו בשמים ויברך עליהם.
מחיל אל חיל
מצוה להרבות באכילה ושתיה מתוך שמחה במוצאי יום הכפורים, ואמרו במדרש, שבמוצאי יום הכפורים בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך". (קהלת ט).
המדקדקים במצוות מתחילים במוצאי יום הכפורים בבנית הסוכה, כדי לצאת ממצוה למצוה, ועל כגון זה נאמר "ילכו מחיל אל חיל".
