הלכה ליום שני כ"ה אלול תשפ"ג 11 בספטמבר 2023

תפילות הימים הנוראים – ראש השנה בשבת

"רחמנא לבא בעי"
יש להשתדל מאד, לכוין בתפילה בכל ימות השנה, ובפרט בימים הנוראים, ומעל הכל בראש השנה וביום הכיפורים, ולא להתפלל במרוצה חס ושלום, אלא בנחת, מתוך כוונה שלימה, ובלשון תחנונים.

וצריך לזכור היטב, כי בנפשינו הדבר, וחס ושלום לזלזל בזה, כי עיקר המעלה של התפילה, והתועלת בתפילה, היא בתפילה בכוונה, ועל ידי הכוונה אדם זוכה לתקן תיקונים נשגבים בתפילתו, ושכרו רב מאד, אבל תפילה בלא כוונה, דומה לגוף בלא נשמה. ומי שמתפלל במרוצה בימים הנוראים, גורם רעה גדולה לעצמו ולבני ביתו, כי הדבר מעורר עליו קטרוג גדול, שאפילו בימים הקדושים הללו, הוא אדיש ומזלזל במי שאמר והיה העולם, שהרי בזמן התפילה אדם עומד לפני השכינה, וצריך להיות ירא ודואג לקראת הדין הגדול והנורא.

כל אדם, איש או אשה, שלמדו אפילו מעט ממעלת הימים הנוראים, נוהגים להתפלל את כל תפלות הימים הנוראים מתוך דקדוק וכוונה בכל כוחם. ובמחזורים הנפוצים ישנם נוסחאות שונות בכל דבר, ולחלק מהנוסחאות יש על מה להסתמך, ולחלקן כלל אין על מה להסתמך. לכן סידרנו כאן כמה נוסחאות מעניני התפלה אשר רבים שואלים עליהם בכל שנה, לפי דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לפי הנדפס בספריו.

"ויעשו כולם"
במה שאומרים "ויעשו כולם אגודה אחת", יש לנקד את המילה "אחת" האלף בסיגול והחית בקמץ. כך: אֶחָת.  שכן נאמר בספר שמואל (ש"ב, ב, כה), "ויתקבצו בני בנימין ויהיו לאגודה אֶחָת".

במה שאומרים "שידענו  ה' אלהינו שהשלטן לפניך", כיצד יש לנקד את המילה "שלטן"? הנה ברוב המחזורים ניקדו "שלטן", עם קמץ חטוף תחת האות ש', כמו משקל המילה "קרבן", כך "שלטן".

אולם מנהג מרן רבינו זצ"ל היה כמנהג ירושלים, לומר "שִילטון", כמו שנאמר "אין שילטון מיום המות". וכן דעת רוב האחרונים. (ואין לומר "כמו שידענו ה' אלהינו", אלא: "שידענו ה' אלהינו").

זכרון תרועה
אם טעה בתפלת ראש השנה שחל בימות החול, וסיים את בברכתו "זכרון תרועה" במקום "יום תרועה", אינו צריך לחזור ולהתפלל שנית. וכן כאשר חל ראש השנה בשבת, ואמר בתפילה "יום תרועה" במקום "זכרון תרועה", אינו חוזר. (משנה ברורה סימן תקפב ס"ז וחזון עובדיה עמוד עב).

יש לומר "תן חלקנו בתורתך", ולא "שים חלקנו בתורתך". שכן הוא הנוסח הנכון בדברי רבותינו הראשונים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
רציתי לדעת אם השטחים של דוד המלך ועוזיה המלך כבשו וסיפחו אותה לארץ ישראל.. יש להם דין של ארץ ישראל? כ"ח אלול תש"פ / 17 בספטמבר 2020

יש בזה מחלוקת בגמרא במסכת גיטין (דף ח.). ורש"י קידושין לח: כתב שכיבוש יחיד (כמו כיבוש דוד) לא נחשב כיבוש. ובישועות מלכו סימן סז כתב שחלק מכיבושי דוד נחשבים כיבוש, והדבר תלוי אם אחזו בהם ישראל אחר כך. ויש בזה הרבה מאד משא ומתן בדברי הפוסקים. שנה טובה ומבורכת,

הייתי נהוגה כל שמנה לעלות לבית עלמין להדליק נרות נשמה בערב כיפור,בגלל הסגר אני רוצה לכלום ערב ראש השנה אם זה מותר או אסור??? תודה ושנה טובה. כ"ח אלול תש"פ / 17 בספטמבר 2020

מאחר ומדובר בבעיה זמנית, אין צורך בהתרת נדרים ואין כאן בעיה הלכתית בכלל. תבורכי מפי עליון,

שלום!
האם מותר לתבוע חילוני בבית משפט? ואם לא מתי מותר לי? כ"ח אלול תש"פ / 17 בספטמבר 2020

יש ללכת לבית דין (כמו בית דין מגיני ארץ בהר נוף בתוך בית המדרש יחוה דעת), ולהזמין אותו לדין תורה. לפעמים אנשים מסכימים להגיע לבית דין. ואם לא יסכים, בית דין יוציא לך היתר לתבוע אותו בבית משפט. שנה טובה ומבורכת,

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה