בהלכות הקודמות ביארנו, שאסרה התורה לעקור אילן העושה פירות, כגון דקל, או עץ גפן. והבאנו כמה מקרים שבהם מותר לעקור אילן פרי, וכגון, כאשר ערך גוף העץ עולה על ערך הפירות הגדלים ממנו, שאז מותר לעוקרו בכדי למכור את גוף העץ, שאין זו "דרך השחתה".
עקירת אילן לצורך בנין בית
כתב רבינו הרא"ש, שאם היה צריך למקומו של האילן, וכגון שהיה האילן נטוע במקום שהוא רוצה לבנות בו בנין, נראה שמותר לקוצצו. וכדבריו כתב גם רבינו ירוחם (בנתיב לא ח"ב דף צד ע"ד), וזו לשונו: ואסור לקצוץ נטיעותיו של עצמו, ואם צריך למקומם, מותר. עד כאן. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו שו"ת יביע אומר (חלק חמישי יו"ד סי' יב), שמשמעות דבריהם, שאף על פי שהאילן עצמו נשחת לגמרי כאשר עוקרים אותו לצורך שימוש במקומו, מכל מקום אין איסור בדבר, הואיל ואין זו דרך השחתה. ומכאן, שדברי רבותינו הרא"ש ורבינו ירוחם בזה הם מחודשים, שהרי בגמרא לא מצאנו שמותר להשחית אילן, אלא כשגוף האילן נמכר בכסף רב, והוא אינו נשחת, ואילו הרא"ש ורבינו ירוחם מיקלים בהשחתת אילן, גם כאשר האילן כולו נשחת, ורק יש צורך במקומו, שכן סוף סוף, אין זו "דרך השחתה".
אולם יש מרבותינו האחרונים שחלקו על דברי הרא"ש בזה, ובראשם הגאון בעל ספר בית יעקב, והביאו ראיות לדבריהם. אולם לענין הלכה, מרן החיד"א השיב כל דברי הרב בית יעקב בענין זה, וכלשונו המליצית של מרן הרב זצ"ל: שמרן החיד"א האריך בטוב טעם לדחות דברי הרב בית יעקב, תשובה כהלכה על כל קוץ וקוץ, ועל כל פרק תקיעה, וימלא כפו מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים כדרכו בקודש וכמדתו לכל רוח, עיין שם נפלאות מתורתו".
ולפיכך פסק, שכאשר יש צורך בדבר, להרחבת דירה, כאשר כיום היא דחוקה ומצומצמת למשפחה הדרה בה, אין בדבר חשש איסור כלל, ומותר לקוץ את האילן עבור מטרה כזו. ומכל מקום, כאשר מרחיב דירתו רק לשם נוי ויופי וכדומה, ולא לצורך ממש, אין להקל בעקירת האילנות עבור זה, שרק באילן סרק, אין איסור לעוקרו כל שיש תועלת בדבר, אבל אילן העושה פירות, אין לעוקרו אלא עבור צורך גדול. והביא כן בשם גדולי הפוסקים.
חשש סכנה בעקירת אילן פרי
עד כאן נסובו הדברים, רק מצד ההלכה, אולם הגאון רבי יעקב עמדין, בספרו שו"ת שאילת יעב"ץ, כתב שאפילו במקום שמותר לקצוץ אילן מאכל, עדיין יש חשש סכנה בדבר. והביא ראיה לזה, ממה שאמר רבי חנינא בגמרא (קמא צא:), "לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאנתא בלא זמנה", כלומר, בנו של רבי חנינא, היה שמו "שיבחת", והיה צדיק בכל דרכיו, עד שלא מצא רבי חנינא סיבה לפטירתו בקיצור ימים ושנים, אלא משום שקצץ אילן תאנה צעיר, ובודאי עשה כן באופן המותר, ואף על פי כן נפטר מסיבה זו. ומכאן מוכח שיש חשש סכנה בדבר, לעקור אילן פרי, כי האדם עץ השדה. ועל כל פנים אין זו "משנת חסידים" לעקור אילן פרי אפילו בהיתר.
ואף שיש מרבותינו הפוסקים שדחו דברי הגאון יעב"ץ בענין זה, וכתבו שכל שאין איסור בדבר, גם אין סכנה בדבר. אולם גם בצוואת רבי יהודה החסיד כתב, שאין לקצוץ אילן העושה פירות. ויש לפרש בדבריו שכונתו אפילו כשעושה כן באופן המותר. ונודע שנחלקו הפוסקים אם יש לחוש לדברי רבי יהודה החסיד בצוואותיו, וכפי שנדבר מענין זה בעזרת ה'. ולכן להלכה, אף שפסק מרן הרב זצ"ל שמותר לקוץ אילן לצורך בנין בית לצורך גדול, מכל מקום נכון שיעשה כן על ידי שישכור גוי שיעקור הוא את האילנות, ולא יעקרם בעצמו.
