על כל סוגי המאכלים והמשקאות (כשאוכל מהם כשיעור) מברכין אחריהם ברכת בורא נפשות רבות, חוץ מן הפת שמברכים אחריה ברכת המזון, וחוץ משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל והם חיטה ושעורה (אשר בכללם סוגי הלחם שנעשים מהם), וגפן ותאנה ורימון וזית ותמר שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש (הנקראת כן משום שהיא ברכה אחת שכלולים בה שלוש ברכות) וכן על היין היוצא מן הגפן. וכוסמין מין חיטה הם, ושיבולת שועל ושיפון מין שעורים הם, והם הנקראים דגן בכל מקום.
לפיכך על הירקות כולם וכן על כל מיני הפירות שאינם משבעת המינים, אם אכל מהם שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) בתוך זמן "כדי אכילת פרס" (דהיינו שלא נמשכה האכילה של כזית מהירקות יותר משבע וחצי דקות, שהוא שיעור "כדי אכילת פרס") מברך ברכה אחרונה "בורא נפשות רבות" (כמובן שמדובר כשאוכלם בלא פת לחם, שאם כן יוצא כבר בברכת הלחם וברכת המזון.)
ועל פירות שהם משבעת המינים, מברך ברכה אחרונה "מעין שלוש" שהיא ברכת "על העץ ועל פרי העץ", וכן אם אכל מפירות שבעת המינים (כשיעור כזית בתוך זמן כדי אכילת פרס כנ"ל) ואכל עמם גם פירות רגילים, כגון שאכל תפוחים ותמרים, מברך ברכת מעין שלוש על התמרים, ואינו צריך לברך גם בורא נפשות על התפוחים, לפי שהם נפטרים בברכת מעין שלוש של התמרים.
ובהלכה הבאה יבואר בעז"ה מהי הברכה האחרונה על משקאות, וכן מהו שיעור החיוב בברכה אחרונה במשקאות.