הלכה ליום שלישי ט"ו אייר תשפ"ה 13 במאי 2025

פרטי דינים בענין חולה שיש בו סכנה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שנשקפת סכנה לחייו, חובה לחלל עליו את השבת, להסיעו לבית החולים, או להדליק אור חשמל בכדי לטפל בו, וכן כל כיוצא בזה. ועתה נבאר כמה פרטים בענין זה, כפי שכתבם מרן הרב זצ"ל בספריו.

כל מחלה שאומרים שהרופאים שיש בה סכנה, מחללים עליה את השבת, וכפי שנתבאר כבר, אפילו אם הרופאים אינם שומרי שבת בעצמם, מכל מקום, בהיות ודבריהם מעוררים לכל הפחות "ספק" סכנה, הרי שאף על ספק סכנה מחללים את השבת, ולכן יש לשמוע בקולם ולחלל את השבת עבור החולה.

מי שנשך אותו כלב בשבת, אף על פי שאין סכנה מצד הדימום במקום הנשיכה, כל שיש ספק לגבי בריאותו של הכלב, יש להסיע את הנשוך במהירות לבית החולים, שמא הכלב חולה בכלבת, ואם ימתינו עד לצאת השבת, לא ניתן יהיה לטפל באדם הננשך (כי לאחר שנגיף הכלבת חודר למערכת העצבים, אין יותר אפשרות לרפא את החולה, אבל קודם לכן, יש אפשרות לרפאותו לגמרי באמצעות סידרת זריקות).

ומי שנשך אותו נחש בשבת, יש לפנותו גם כן בהקדם לבית החולים, ולהזמין לו אמבולנס ולעשות כל צרכיו. ואם יש אפשרות לצוד את הנחש ולהרגו, מצוה לעשות כן, משום שעל ידי זיהוי הנחש, יוכלו להגיש לחולה טיפול הולם בבית החולים.

ומי שנעקץ בשבת על ידי צירעה או דבורה, אם ידוע שיש לו רגישות לעקיצה מסוג זה, יש לקחתו לבית החולים בשבת. אבל סתם אדם שנעקץ על ידי דבורה, אין לחוש לסכנה מחמת עקיצה כזו.

מי שנעקץ על ידי עקרב, יש לפנותו לבית החולים. ואם יש צורך לצוד את העקרב, מותר לצוד אותו בשבת לצורך רפואת החולה (שיש שנהגו, לקחת את העקרב, ולטגנו במחבת, ולהניחו על מקום העקיצה, ואומרים שהיא רפואה בדוקה לנשיכת עקרב. וכך נהגו לעשות עד לפני כחמישים שנה, אבל בזמנינו יש לטפל בו בדרכי הרפואה המקובלים).

לפי דברי הרופאים בזמנינו, כל סכנת אבר, כלומר, סכנה לאבר אחד, כגון יד או רגל, היא סכנה גדולה לכל הגוף, כי מחולי גדול כזה, יכול להמשך זיהום לכל הגוף, ודבר זה עלול לגרום אף למוות. לפיכך אין ספק, שבכל מקום שיש חשש סכנה לאבר אחד, יש להתיר לחלל שבת עבור החולה.

ולכן במקום שיש חשש לעיוורון, יש לחלל את השבת בלי ספק, (גם ללא מה שכבר ביארנו, שחולי העיניים הוא חמור יותר משאר חולאים), וכן במקום שיש זיהום חריף באיזה אבר, שיש חשש לבריאותו, יש לחלל שבת עבור חולי כזה.

וכן מי שנשמטה עצם היד או הרגל שלו ממקומה (דבר המצוי אצל ילדים קטנים), מותר להחזיר את העצם למקומה בשבת. ואם הרופא אומר שיש בדבר ספק סכנה, מותר לחלל את השבת עבורו אפילו בנסיעה לבית חולים וכדומה. ומותר לבצע בשבת צילום רנטגן על פי הוראת רופא, בכדי לקבל אבחנה מדוייקת על שבר, או כל דבר העלול להביא לסכנה.

חולה שחש ברע, ויש לו חום גבוה מעל ארבעים מעלות צלסיוס, וניסה להוריד את החום באמצעות תרופות, והחום בתוקפו אינו יורד, ולא ידועה סיבת החום, מותר לו לפנות מיד לבית החולים לצורך בדיקות וטיפולים. אבל אם אחזה אותו הצטננות רגילה, שהרגילות היא שמקבלים חום בגללה, הרי הוא חולה שאין בו סכנה, ואין לחלל שבת עבורו בנסיעה לבית חולים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה