הלכה ליום ראשון י"ג אייר תשפ"ה 11 במאי 2025

חולה שיש בו סכנה

חולה שיש בו סכנה, מצוה מן התורה לחלל עליו את השבת, וכגון, להסיעו ברכב לבית החולים, וכן בכל שאר המלאכות האסורות מן התורה בשבת, שמצוה לעשותן בכדי להציל את נפשו. וכל שכן שמותר לטלפן בשבת לרופא בכדי להציל את חיי החולה, או להזמין אמבולנס וכיוצא בזה.

והשבת נדחית לגמרי בפני פקוח נפש, כלומר, לצורך הצלת נפשות. שהרי השבת היא בכלל כל מצות התורה, שנאמר בהם: ושמרתם את כל חוקותי אשר יעשה אותם האדם "וחי בהם", ולא שימות בהם. חוץ משלשת העבירות החמורות שמחוייב אדם למסור את נפשו בעבורן, ואלו הן, גלוי עריות, ועבודה זרה, ושפיכות דמים.

כללו של דבר, שבת לגבי חולה שיש בו סכנה הרי היא כיום חול לכל הדברים שהוא זקוק להם. ואסור להתמהמה ולהתרשל בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שאין משפטי התורה, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם, והקראים הכופרים בתורה שבעל פה, ואומרים שזהו חילול שבת ואסור, עליהם נאמר, "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם". והזריז לחלל שבת במקום פיקוח נפש הרי זה משובח.

השואל  שופך דמים
ובתלמוד ירושלמי אמרו, שכל הממהר לחלל שבת במקום פיקוח נפש הרי זה משובח, והשואל הרי זה שופך דמים. כלומר, מי שהולך לשאול תלמיד חכם האם מותר לו לחלל שבת לצורך פיקוח נפש, הרי הוא שופך דמים, שמתוך כך שהוא משתהה בחילול השבת, החולה מסתכן ביותר להוציא את נפשו.

מידת חסידות
וכתב הרמב"ן בספרו מלחמות ה', "ואין שום מידת חסידות לחולה שיש בו סכנה להחמיר על עצמו שלא יחללו שבת עליו, ואדרבה, המונע עצמו במקום סכנה, הרי זה מתחייב בנפשו, שנאמר (לגבי מי שאיבד את עצמו לדעת), "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש", מיד נפשותיכם, אדרוש את דמכם".

"פיקוח נפש"
פיקוח נפש שאמרה תורה, הכוונה בזה לכל פעולה העשוייה להציל חיי אדם מישראל. ומקור הביטוי "פיקוח נפש", מהמשנה במסכת יומא (פד.), שמי שנפלה עליו מפולת אבנים בשבת, מפקחין, כלומר מפנים ממנו את גל האבנים בשבת. ומכאן "פיקוח", כלומר פינוי האבנים מעל הנפש שנמצאת שם בשבת. ולגבי שאר הענינים הוא לשון מושאל לכל פעולה הנעשית לשם הצלת נפשות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי חולה שיש בו סכנה אך לא בגוף אלא חולה בנפשו. האם מחללים עליו את השבת גם כן? הרי יש מצבים שגם נשקפת סכנה לנפשו אם לא יחללו עליו... י"ח סיון תשע"ו / 24 ביוני 2016

אדם הסובל מממחלה נפשית חמורה, הרי הוא כחולה שיש בו סכנה. ולכן, אם צריך לחלל שבת כדי להשיג עבורו תרופות חיוניות וכדומה, יש לעשות כן. ויש בזה הרבה חילוקי דינים, לפי המקרה המסויים ובכל מקרה יש לשאול מראש מורה הוראה כיצד נכון לנהוג, אבל במקרה שכבר יש ספר לפנינו, אין להחמיר כלל, ויש לחלל את השבת כדי לדאוג למצבו הנפשי שיהיה מאוזן, וכן כל כיוצא בזה.

מה עושים במקרה שילד נפצע, והיות שאין לנו ידע ברפואה, אין אנו יכולים להעריך האם מדובר בפיקוח נפש?
כמו כן, אם יש פצע שצריך לתפור, האם מדובר בפיקוח נפש אם לא יתפרו אותו? האם יש כלל במקרים אלה- למשל על ספק פיקוח נפש מה צריך לעשות? י"ט סיון תשע"א / 21 ביוני 2011

שלום!

כל מקום שיש חשש, ואפילו חשש רחוק, לפקוח נפש, יש לחלל את השבת. והרופאים יודעים מתי יש חשש סכנה בדבר, אם לתפור אם לאו, ובמקרה שהחליטו לתפור, מותר לעשות עוד תפירות בכדי למנוע צלקת וכדומה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה