הלכה ליום ראשון י"ג כסלו תשפ"א 29 בנובמבר 2020

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקרים וכדומה). ואם אינו יכול אף בפת הבאה בכסנין, יאכל על כל פנים פירות.

ולענין הנשים אם עליהן להשתדל לאכול סעודה רביעית, הנה בספר תוספת מעשה רב (סי' לט) כתב, שפעם אחת קבלה על עצמה הרבנית אשתו של הגר"א מוילנא להתענות הפסקה (תענית הפסקה היא תענית ממוצאי שבת עד ליל שבת רצוף) ולכן הפסיקה מלאכול אחר סעודה שלישית בשבת, ומיד אחר ששמעה הבדלה מאחרים שכבה לישון. ויוודע הדבר להגר"א ושלח להודיע לה, שבכל ההפסקות שתעשה לא יכופר לה ההפסד של מניעת סעודה רביעית אחת. ואז תיכף ומיד קמה וגם ניצבה ואכלה סעודה רביעית. ומזה מבואר דעת רבינו הגר"א שיש חיוב בסעודה זו גם לנשים. (וכיוצא בזה כתב גם הגאון רבי יוסף חיים מבבל בשו"ת רב פעלים (ס"י לה) שהנוהגים לעשות תענית הפסקה בשנה מעוברת, אסור להם להפסיק מלאכול תיכף אחר סעודה שלישית של שבת, ולבטל סעודה רביעית.)

וכן העלה בספר פתח הדביר, שאף הנשים צריכות לאכול סעודה רביעית, וזאת על פי מה שכתב בספר מטה משה (ס"י תקיג) "עצם יש באדם ונסכוי שמו, והיא הנקראת לוז, שהיא עיצומו ועיקרו ושרשו של האדם, מעצם השמים, וגם כשימות האדם העצם ההיא אינה נימוחה ולא נפחתת, ואפילו יכניסוה באש אינה נשרפת, והיא נצחית, וממנה יחיה האדם לעת תחית המתים". וכן אמרו חז"ל במדרש (קהלת רבה פי"ב ס"ה) מהיכן אדם מניץ לעתיד לבא? מן הלוז שבשדרה. ואמרו המקובלים שאין העצם נהנית אלא מסעודה רביעית של מוצאי שבת. ולכן גם הנשים צריכות לסעוד סעודה רביעית. ויש עוד טעמים לזה שאי אפשר להאריך בהם.

ולפיכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שגם הנשים תשתדלנה לקיים מצות סעודה רביעית. והוסיף שמובא בשם הרב הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק, שסגולה לנשים שתלדנה בקלות, שתאכלנה איזה דבר לשם מצות סעודה רביעית, ותאמרנה בפיהן "לשם מצות סעודת מלוה מלכה" ועל ידי זה תלדנה בנקל ובהרוחה בעזרת ה' יתברך. ושמענו כמה מקרים שנראה שהועילה סגולה זו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה