בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות. ולמשל, מי שבא לאכול תמרים ותפוחים, עליו להקדים ולברך על התמרים, מפני שהם משבעת המינים.
הקדימה בברכות – רק לכתחילה
כתב מרן הבית יוסף בשם הרשב"א, שכל מה שאמרנו שצריך להקדים ולברך על פרי מסוים, זהו דווקא "לכתחילה". כלומר כך יש לנהוג. אבל "בדיעבד", כלומר, אם טעה ובירך על המין השני, יצא ידי חובת ברכה, ויכול לאכול משניהם, במקרה שהברכות שוות.
ולדוגמא, אם היו לפניו שני מיני פירות, תפוחים ותמרים, ששניהם ברכתן שווה והיא "בורא פרי העץ", אף על פי שיש להקדים ולברך על התמר משום שהוא משבעת המינים, מכל מקום אם טעה ובירך על התפוח תחילה, יצא ידי חובת הברכה, ובברכת התפוח פטר גם את התמר.
אם אינו רוצה לאכול שני פירות
כתב רבינו ישראל איסרלן, (בעל ספר תרומת הדשן, שחי סמוך לדורו של מרן, ומרן בתשובתו חלק לו כבוד גדול, וכתב מרן החיד"א, שהיה לו למהר"י איסרלן, קבלה מעשית, ובעת צרה וצוקה הפליא לעשות והציל ישראל בחכמתו), שכל מה שאמרנו שפרי אחד קודם לחברו, או שברכה אחת קודמת לחברתה, זהו דוקא כאשר רוצה לאכול משניהם, אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם, מברך רק על זה שרוצה לאכול, אף על פי שגם השני מונח לפניו.
אם אין שני המינים לפניו
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל הוסיף, שאפילו אם הוא רוצה לאכול משני המינים, אלא שאחד מהם אינו נמצא לפניו כעת, אינו חייב להמתין עד שיביאו לפניו את המין שמוקדם לברכה.
ולדוגמא אדם, שמונחים לפניו תפוחים ותמרים, והוא כלל אינו רוצה לאכול מהתמרים, הרי הוא רשאי לברך על התפוח בלבד, כיון שרק בו הוא מעוניין. ואם מונח לפניו כעת רק תפוח, והוא יודע שאחר כך יוגש גם תמר, גם כן הוא רשאי לברך על התפוח, ואינו מחוייב להמתין עד שיגיעו התמרים כדי להקדימם בברכה.
ולסיכום: כל מה שלמדנו שיש להקדים ברכת פרי אחד על פני חבירו, זהו רק "לכתחילה", אבל אם טעה אדם והקדים את הפרי המאוחר, יצא ידי חובת הברכה ואינו חוזר לברך שנית. וכל מה שלמדנו שיש להקדים פרי על פני חבירו, זהו רק באופן ששני הפירות מונחים כעת לפני המברך, והוא מעוניין לאכול משניהם, אבל אם פרי אחד לא מונח כעת לפניו, או שהוא אינו מעוניין בכלל לאכול ממנו, רשאי לברך על איזה פרי שירצה.
