הלכה ליום ראשון ו' כסלו תשפ"א 22 בנובמבר 2020

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה לצל", או ממקום שיש חשש שיגנבו או יאבדו, למקום אחר.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור
אבל כלים שמלאכתן לאיסור, כגון מעדר ומגריפה ופטיש, שמיועדים למלאכות האסורות בשבת, אסור לטלטלם, אפילו אם יש חשש שיגנבו או יאבדו או יתקלקלו. ומכל מקום, ביארנו כי מותר לטלטל כלים שמלאכתם לאיסור לצורך גופם או מקומם.

"לצורך גופו", כגון פטיש של נפחים, שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו בכדי להשתמש בו לפיצוח אגוז קוקוס בשבת. וכן קרדום, מותר לטלטלו כדי לחתוך בעזרתו דבילה.

"לצורך מקומו", כגון שרוצה לשבת במקום שמונח עליו הפטיש, הרי שמותר להזיזו משם, ולשבת במקומו.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור, כשיש אופן להשתמש בכלי של היתר
ונחלקו הפוסקים אם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת לצורך גופו או מקומו, גם כאשר יש לו מקום אחר או כלי אחר להשתמש בו. ונסביר את הדברים:

כתב הגאון המשנה ברורה (סימן שח ס"ק יב), שמה שאנו פוסקים שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו, זהו דוקא כשאין לו כלי היתר להשתמש בו, שאם לא כן, אין להתיר להשתמש בכלי זה.

וכוונת דבריו, שאם יש לפניו כלי מיוחד לפיצוח אגוזים, אבל מסיבה כל שהיא הוא מעוניין להשתמש דוקא בפטיש, אסור לו להשתמש בפטיש, כיון שלא היקלו בזה אלא דוקא כשאין לו כלי אחר. 

וכן אם היו לו שני כסאות, האחד ריק, והשני, מונח עליו מעדר. והוא רוצה לשבת. אסור לו לטלטל את המעדר בכדי לשבת, שלא היקלו לטלטל את המעדר לצורך מקומו, אלא באופן שאין לו מקום אחר, אבל אם יש לפניו מקום אחר, אין להקל בזה. וכדבריו פסקו הרב בעל כף החיים, והגאון רבי שלום מזרחי ז"ל. ועוד.

ומכל מקום יש מרבותינו האחרונים שדחו דעה זה מן ההלכה, וכתבו שמכיון שלא הזכירו גדולי הפוסקים דין זה, שאם יש לו כלי אחר, אז אסור להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור, משמע שאין חילוק בזה, וכלי שמלאכתו להיתר, וכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו, שוים הם לגמרי, ומותר לטלטלו אפילו אם קיימת אפשרות אחרת. וכן פסק הגאון רבי חיים נאה, וכן העלה להלכה מרן רבינו פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל. ובספר שמירת שבת כהלכתה, גם כן פסק להקל בזה, ומכל מקום סיים, שאם יש לו כלי של היתר, עדיף להשתמש בו. אבל מעיקר הדין, יש להקל בדבר.

ולסיכום: כלי שמלאכתו לאיסור, כגון פטיש, או מעדר, מותר לטלטלם בשבת לצורך גופם או מקומם. ולכן מותר לפצח אגוזים בשבת על ידי פטיש. ואפילו אם יש שם כלי אחר שאין מלאכתו לאיסור, כגון שיש שם מפצח אגוזים רגיל, מותר להשתמש בפטיש לפיצוח אגוזים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בכלי שמלאכתו לאיסור, אם הרמתי אותו לדוגמא לצורך מקומו, האם מותר לי עכשיו כשהוא בידי לקחת אותו למקום המשתמר או שמא עלי להניחו מיד במקום הקרוב ביותר האפשרי? ה' טבת תשע"ו / 17 בדצמבר 2015

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולמעשה רשאי להוליכו למקומו הראוי לו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה