הלכה ליום שלישי ז' אדר תשפ"ב 8 בפברואר 2022

הזכרת שם ה' במדרשי חז"ל ובתלמוד

שאלה: הלומד גמרא, או מדרשי חז"ל, ונמצאים שם פסוקים וברכות שיש בהם הזכרת שם ה', האם מותר לו להזכיר שם ה' כדרך קריאתו, או עליו לכנות ולומר "השם"?

תשובה: הנה בשאלה זו דן מרן זצ"ל בספרו שו"ת יחוה דעת (חלק ג סימן יג), ולהלן נביא את עיקרי דבריו.

בבריתא במסכת ברכות (כב.) שנינו, לגבי אדם טמא (שהוא בעל קרי, ואסור לו להזכיר שם שמים עד שיטבול, שכך היה הדין בזמן חז"ל, אבל בזמנינו מותר לבעל קרי ללמוד ולברך ולהתפלל). "רבי נתן בר אבשלום אומר, מותר לבעל קרי ללמוד תלמוד, ובלבד שלא יאמר את האזכרות (את שם ה') הנזכרים בתלמוד".

ומכאן יש ללמוד לענין שאר בני אדם, שמותר להם להזכיר את שם ה' בלימוד בגמרא וכדומה, שהרי לא אסרו כן אלא לאדם טמא, אבל סתם אדם, לא אסרו עליו לעשות כן.

וכן מצאנו להגאון רבי יעקב עמדין, שכתב, ראיתי למלמדי תינוקות שהיו מקפידים על תלמידיהם שלא יזכירו שם ה' בקריאתו דרך הלימוד בש"ס, מפני שהיו סבורים שיש בזה חשש להזכרת שם לבטלה, ויהיו עוברים (עבירה) משום (מה שנאמר) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא", אבל באמת טעות הוא בידם, ומעולם לא ראיתי לרבנן קשישאי (הרבנים הזקנים) שיקפידו כל כך. וזכורני כי בהיותי קטן, והיינו גורסים בתלמוד בפני מר אבי הגאון (גדול הדור החכם צבי) זצ"ל, וכשהיינו מגיעים לפסוקים שבתלמוד, והיינו קוראים שם ה' בכינוי, ולא כקריאתו, היה גוער הגאון במי שקורא כך, והורה לנו לקרוא שם ה' כקורא בתורה. והביא ראיה לזה מהגמרא (ברכות כב ע"א) הנ"ל, שמבואר בפירוש שדוקא לבעל קרי בזמנם היו אוסרים שיזכיר השם כקריאתו, אבל לשאר בני אדם מותר. והביא מרן זצ"ל שכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים.

אולם כל זה דוקא לגבי פסוקים שבמדרשים וכדומה, שאז מותר להזכיר את שם ה' בדרך הקריאה, אבל כאשר מוזכר בגמרא נוסח ברכה ממש, כגון, "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם" וכו', אסור להזכיר את שם ה', שהרי זו ברכה לבטלה. וכן כתב בפירוש רב נחשון גאון, שאם אומר דרך לימודו, שם ה' כקריאתו בנוסח ברכה שנזכרה בתלמוד, הרי הוא כמוציא שם שמים לבטלה, שעובר משום לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא.

ולפיכך לסיכום: כאשר מגיע אדם בלימודו לפסוק, תוך כדי לימודו באיזה ספר, עליו להזכיר את שם ה' בקריאתו בפסוקים. וכן הדין כאשר לומד מחצית פסוק, כל שיש לדברים משמעות, מותר לו להזכיר את שם ה' כקריאתו. אולם כאשר מגיע לנוסח ברכה המובא באיזה ספר, אסור לו להזכיר את שם ה' בברכה, שהרי זו ברכה לבטלה. וסיים מרן זצ"ל את תשובתו: ויהי רצון שיקויים בנו הפסוק: בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין בהזכרת שם ה' בשירי שבת? י"א אדר תשפ"ב / 12 בפברואר 2022

מותר להזכיר שם ה' בזמירות שבת כנהוג בכל ישראל. זהו שבח של ה' יתברך. וכמובן אסור לחזור על שם ה' כמה פעמים. 

האם מותר לשים בקופת צדקה 200 שקל מסומנים על מנת שהגנב שאותו אני מחפש יקח אותם משם ואז אני אמצא את זה אצלו . או שאסור משום שאני מכשיל אותו בגניבה ממני "מפני עיוור לא תתן מכשול"? והאם מועיל בזה לפני שאני שם את הכסף לאמר שכסף זה מחול מי שיקח אותו משם וכך יוצא שמי שגנב בפועל לא גנב . אשמח לפירוט ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

זו שאלה יפה. ראשית, יש לדון להיתר מטעם שהו אינו נחשב מחטיא את חבירו, אלא חבירו בא וחטא מעצמו, ואין כאן נתינת מכשול ממש, שהרי רוב העולם לא גונבים. וגם יש בזה תועלת כדי שיוכל לטפל בגנב להבא, ומסתבר גם כן שאם בדעתו לטפל אחר כך בגנב, שאם הוא יהודי טוב, ידברו איתו ויחזקו אותו לבל ישוב לכסלה, הרי שמותר לעשות כן, שבזה ימעט באיסור, ומוטב לו שיחטא פעם אחת כדי שלא יחטא כל ימיו. 

ולגבי מה שכתבת, שתמחל מראש וכו', זה לא יועיל לגמרי, כי סוף סוף הגנב עושה איסור, ונחשב כמו מי שחשב לאכול חזיר ועלה בידו טלה, שצריך כפרה. (קדושין פא.). וכן מפורש בתוספות קדושין לב. שבמקרה שימחל ולא יודיע לחוטא שמחל, עדיין יש בזה איסור.

לגבי אמירת שמות השם בדרך לימוד כשאינו פסוק או שירה כמו הכינוי אל .שהרי לא ראינו שרבותינו היו אומרים קל בימקום אל . ז' טבת תשפ"א / 22 בדצמבר 2020

כל שיש צורך ומשמעות בדבר, הספרדים לא נהגו להזהר בשמות כמו אל. תבורך,

האם מותר להגיד ב"לשם יחוד " " בשם יה בוה " ? כ"ז טבת תשע"ז / 25 בינואר 2017

בילקוט יוסף סימן ה הביא תשובת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שכתב שאין לומר את האותיות ממש, אלא יאמר יו"ד ק"י בוא"ו ק"י.

כשמחנך את הקטנים לברך, איך צריך להגות את השם? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

אם יש צורך, אפשר להגות את ה' כמו שאנו מברכים ממש, כיון שעושה כן לצורך.

האם מותר להזכיר את שם השם בשירים, לדוגמא בשירי שבת? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

מותר, כל שהוא משבח את ה' יתברך. כגון בשיר צמאה נפשי לאלהים לאל חי, וכן כל כיוצא בזה.

מה הדין כשמופיע בגמרא: "והאלוקים", או לה' קרבן, ברכו את ה' המבורך? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

לאלוקים, ניתן לקרוא בקוף.
ברכו את ה' המבורך וכדומה, אין לקרוא עם שם ה', כיון שהוא כמו נוסח ברכה, ואינו דומה לפסוק.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה הדין כשמלמדים ילדים בגילאי 3 או 4 לברך, האם מותר להגיד את שם השם? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

מותר לומר את שם השם כשמלמדים ילדים קטנים לברך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה