הלכה ליום חמישי כ"ב שבט תשע"א 27 בינואר 2011

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה ובריאות איתנה ואריכות ימים ושנים ונחת מכל יוצאי חלציהם

לאבי מורי "מנשה בן זינט" ואימי מורתי "יפה בת רחל טאג'י"

הוקדש על ידי

בן הזקונים "מאיר"

הזכרת שם שמים בשפה לועזית

שאלה: האם מותר להזכיר שם ה' בשפה לועזית?
 
ענין השאלה, במה שיש מהמון העם נוהגים, שכאשר אירע להם איזה ענין מפתיע, תיכף ומיד אומרים: "אוה מיי גוד", או שאומרים "יא אללה", וכל אלה הם שמותיו של הקדוש ברוך בלשונות הגויים. ועל כן יש לדון אם טוב הם עושים. 
 
והנה הזכרת שם שמים לשוא הוא איסור חמור ביותר, כידוע וכמפורסם, ואין מזכירים את שם ה' אלא תוך קריאת פסוקים, או בברכות וכדומה. וכפי שנתבאר בהלכה הקודמת. אבל להזכיר שם שמים שלא לצורך, הוא איסור חמור מאד, כמבואר. 
 
ולענין הזכרת שם ה' לצורך בלשון לועזית, כגון מה שנהגו הספרדים בחוץ לארץ לברך אחד את השני "אללה יסמלך", או "אללה ירדע עליק", וכדומה, לכאורה נראה שאין בדבר איסור, וכמו שנזכר בפירוש בפסוקים, שהיו נוהגים לברך זה את זה בשם ה', כמו שנאמר "ה' עמכם", ועוד. 
 
ובפרט יש לצרף לענין זה את דעת כמה מגדולי הפוסקים שאין איסור ממש בהזכרת שם ה' בלשונות הגויים, שאין זה שם השם ממש. ואף שלענין הלכה נכון להחמיר שלא להזכיר שם שמים אפילו בלשונות הגויים, מכל מקום לאיזה צורך, כגון לשאלת שלום, נהגו להקל בדבר. וכן הורה מרן הרב שליט"א, שלצורך ברכת איש את רעהו, יש להקל, כל שעושה כן בלשון לועזית. 
 
ואמנם יש אנשים יראי שמים, שנוהגים להזכיר שם שמים בשינוי, כגון "אללה", היו אומרים "אממה", וכן "גוד", הם אומרים "גוש". אבל גם באופן זה, אינם יוצאים מידי כל חשש, שהרי כתב הטורי זהב (סימן תרכא), שאותם הקוראים שם ה' בדרך לימודם "אדושם", לא טוב הם עושים, מכיון שאין זה דרך כבוד לשנות כך את שם ה'. ודבריו נכונים להלכה. ולפיכך, בדרך הלימוד, שכתבנו כבר בהלכה הקודמת שמותר להזכיר שם ה', אין לשנות, ולכנות "אדושם", או אמוני" וכדומה, שהרי אין זו דרך כבוד. 
 
ואף שמנהגינו לשנות את שם ה' לפעמים, כגון מה שאנו נוהגים לומר "אלקים" במקום "אלהים", זהו משום שאנו אומרים, שאין בזה חסרון כבוד, אלא כשמשנה את שם ה' המיוחד (שם אדנות), אבל שאר השמות של ה', כגון אלוקים וכדומה, אין איסור בשינוי ה'. אולם "אללה", או "גוד", הם שמות חשובים של ה' יתברך בלשונות הגויים, כמו שם אדנות, ועל כן לא נכון להזכיר שמות אלה אפילו בשינוי. 
 
ולפיכך לענין הלכה, נכון מאד להזהר שלא להזכיר שמות אלה שלא לצורך, שמלבד מה שיש בדבר חשש גדול של נשיאת שם ה' לשוא, עוד שיש בזה חסרון כבוד גדול, להזכיר שם ה' בסתם, כל עת שרואה איזה דבר מוזר או מבהיל. 
 
ובכלל צריך כל איש ואשה מישראל, להרגיל את עצמם בקדושה וזהירות בדיבורם, שלא יהיה כדיבור הפוחזים, הנושאים שם שמים לבטלה, ומקלקלים את דיבורם בדבורים לא ישרים. בפרט שהדיבור הוא המדה המיוחדת לבני האדם, שאינה מצוייה אצל שאר הבריות, ועל האדם להזהר לקדש את דיבורו, כדרך ישראל קדושים. ושומע לנו ישכון בטח.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה