הלכה ליום רביעי ט"ו אדר תשפ"ב 16 בפברואר 2022

המתפלל תפלת העמידה ושמע קדושה מהחזן

שאלה: מי שעומד ומתפלל תפלת שמונה עשרה, ובעודו מתפלל, התחיל החזן בחזרת התפלה, והגיע החזן לאמירת ה"קדושה" (נקדישך ונעריצך וכו'), האם עליו לענות קדושה אף בעודו מתפלל?

המתפלל ושמע קדושה כיצד ינהג?
תשובה: המתפלל תפלת שמונה עשרה, והגיעו הציבור לקדושה, מפני שהתחיל את התפלה אחרי רוב הציבור, או משום שהאריך מעט בתפלתו, אינו רשאי לענות עם הציבור. אלא עליו לשתוק, ולעצור מתפלתו, ולכוין לצאת ידי חובת הקדושה מהשליח ציבור. וכפי שלמדנו כמה פעמים, שהשומע דבר מפי השליח ציבור, והשליח ציבור מכוין להוציאו ידי חובה, יוצא השומע ידי חובתו, מדין "שומע כעונה", והרי זה כאילו אמר בעצמו את כל נוסח הקדושה. ואין השומע מדלג בשעת אמירת "קדוש קדוש קדוש", כיון שאין הוא אומר בעצמו כלום.

כאשר אין החזן מתפלל בקביעות
ומכל מקום, כתב הגאון רבי יוסף חיים בספר עוד יוסף חי, שמה שפסקו הפוסקים שהמתפלל ישתוק, ויכוין לצאת ידי חובתו מפי השליח ציבור, זהו דוקא במקום שהשליח ציבור הוא קבוע, ובקי בהלכה, ויודע שעליו להוציא ידי חובה את כל מי ששומע אותו. אבל אם אין החזן משמש כחזן בצורה קבועה, ואינו בקי בהלכה, הרי שמן הסתם לא יכוין להוציאו ידי חובה. ועל כן, לא נשקפת כל תועלת מכך שהמתפלל ישתוק ויעצור באמצע תפלתו, שבלאו הכי לא יצא ידי חובה. ולפיכך עליו להמשיך בתפלתו ולהתעלם לגמרי ממעשי הציבור והחזן.

ומרן הרב זצוק"ל הביא סיוע לדבריו, מדברי ספר חסידים, שכתב, מעשה בחכם אחד, שהיה מאריך בתפלה, ואמר, שאף כשעונים הציבור אמן יהא שמיה רבה (אף שכוונת הספר חסידים היתה ל"אמן יהא שמיה רבה", מכל מקום נוכל ללמוד מדבריו לענין הקדושה), אני איני מפסיק תפלתי לשמוע ולכוין, כי העונים אמן יהא שמיה רבה אינם מכונים להוציאני ידי חובתי, ואנחנו פוסקים שצריך שהמשמיע יכוין להוציא ידי חובה את השומע. וכן מתבאר עוד בדברי הפוסקים, שכל שאין החזן מכוין בפירוש להוציא ידי חובה את כל שומעיו, הרי אינם יכולים לכוין לצאת ידי חובה על ידו, ואין צורך לעצור ולהקשיב לקדושה מפיו.

כאשר אין קולו של החזן נשמע לכל אורך הקדושה
והוסיף עוד מרן הרב זצוק"ל, שאף במקרה שהחזן הוא קבוע ובקי בהלכה, מכל מקום, אם אין קולו נשמע היטב לכל אורך הקדושה, מחמת הציבור שעונה אחריו, גם כן אין צורך לעצור ולהקשיב לקדושה מפיו, שהרי אי אפשר לצאת ידי חובת הקדושה על ידו, כל שאין שומעים מפיו את כל הקדושה. ורק כאשר קולו של החזן גבוה, ונשמע היטב מעל לקולות הציבור, יש להמתין ולהקשיב לקדושה היוצאת מפיו.

כשהיה המתפלל עומד בסיום ברכת מחיה המתים
וכל זה דוקא כאשר המתפלל עומד באמצע התפלה, אבל המתפלל תפלת העמידה, וכשסיים ברכת "מחיה המתים" שמע את החזן מתחיל בקדושה, עליו לענות על כל הקדושה עם הציבור, כיון שזהו מקום הקדושה.

סיכום:
מי שעומד באמצע תפלת שמונה עשרה, והגיעו הקהל לאמירת הקדושה בחזרת התפלה, עליו לעצור ולהקשיב לחזן לכל נוסח הקדושה, ולכוין לצאת ידי חובה על ידי החזן. ואם החזן אינו בקי בהלכה, ואינו מכוין להוציא את שומעיו ידי חובתם, וכן אם אין קולו נשמע היטב לכל אורך הקדושה, אין צורך להמתין ולשמוע קולו, שבלאו הכי אי אפשר לצאת על ידו ידי חובה, כל שאין קולו של נשמע היטב, והוא מכוין להוציא את שומעיו ידי חובה.

וכל זה דוקא כשהיה המתפלל באמצע תפלת העמידה. אבל אם התחילו הציבור בקדושה, כאשר סיים הוא את ברכת "מחיה המתים", עליו לענות על הקדושה יחד עם הציבור.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה