הלכה ליום שלישי ט' שבט תשס"ו 7 בפברואר 2006

דם היוצא מן האדם, האם מותר לאכלו

ההלכה מוקדשת לע"נ מו"ר זקן המקובלים רבי יצחק (כדורי) בן תפאחה זצ"ל

דם האדם מותר לאכלו מן התורה, אלא שחכמים החמירו בדם האדם שפירש ממנו, כגון דם היוצא מן השיניים על גבי כיכר לחם, שאסור לאכלו, ויש לגרד אותו חלק המלוכלך בדם מן הכיכר, וטעם איסור זה הוא משום מראית העין, שגזרו חכמים על דם דגים ודם חגבים שאסור  לאכלו אם לא ניכר שהוא מדג או חגב (כפי שכבר נתבאר) משום מראית העין, שהרואה יחשוב בליבו שאותו אדם אוכל דם האסור באכילה, ולפיכך נאסר גם דם האדם כל זמן שלא ניכר שהוא מן האדם, והיינו באופן שכבר פירש מן האדם, אבל דם שיוצא לאדם משיניו ולא יצא מפיו מותר למצצו ואינו חושש.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמה שהתירו למצוץ הדם שנמצא בין השיניים ולא חששו משום מראית עין באופן כזה, אף על פי שבכל דבר שאסרו משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים הוא אסור, היינו משום שאין דרך העולם להסתכל על שיניו של אדם בשעת אכילתו, ואף אם יסתכלו בשיניו בודאי יבינו שדם זה אינו דם של בהמה או עוף, אלא דם שזב משיניו, ודם זה אינו אסור כלל.

ולפי טעם זה, שאין לחוש למראית העין משום שהכל יודעים שדם זה אינו דם בהמה או עוף, כתב בספר ילקוט יוסף להגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, שיש לפסוק להלכה, שאף דם הנוטף מאצבעו של אדם, יכול למוצצו בפיו, כיוון שניכר שהוא דם שבא ממנו, וזו שיטת התוספות במסכת כריתות (דף כא:), ומכל מקום אם כבר נתייבש דם זה, אינו ניכר כל כך שבא מן המכה, ונחשב דם שפירש שאסור למוצצו בפיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב
יש לי שאלה אולי קצת מוזרה אבל אשמח למענה. מקריאת ההלכה אני מבינה שכל עוד ברור לחלוטין שזה דם אדם זה מותר? זאת אומרת לא רק את הדם של עצמך אלא גם של מישהו אחר מותר? (כל עוד שזה ישירות מפצע וניכר) תודה כ"ג אב תש"פ / 13 באוגוסט 2020

מן התורה, הדם מותר. אבל רבותינו אסרוהו. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה